ייטב לב בראשית צג

א' הקב"ה מי עשה ציצית עד שלא נתתי לו טלית מי מל את בנו עד שלא נתתי לו בן מי עשה מזוזה עד שלא נתתי לו בית כו' וסוף הדבר של הקב"ה כמאמר חז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו ורק התוך והאמצע לבדו של הצדיקים א"כ לכאו' עפ"י הדין אינו מגיע להם שכר כי מסייע אין בו ממש כי העיקר הוא המתחיל והגומר כדקי"ל בחו"מ לענין שכר סרסור ושדכנות עכ"ז הקב"ה בחסדו הגדול נותן להם ב' חלקים שלו כאלו לבדם עשו הדבר בשלימות למען יגיע להם בדין וזש"ה ה אחת כלו' על חלק א' הוא התוך דבר אלקים בכל התורה כול' שתים כלו' הראש והסוף אותן שני חלקים זו שמעתי כי עוז לאלקים שהם מאתו ית' ולכך ולך ד' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כלו' כאלו הי' מעשהו לבדו בלי עזר הקב"ה עכ"ד ודפח"ח וש"י: ובזה חנני השי"ת לפרש גדול כבודו בישועתך (כלוי' אם אמנם גדול כבודו של הצדיק אך בישועתך ועזרתך על התחלה וסוף עכ"ז בעת שילום השכר) היד והדר תשוה עליו (על הצדיק כאלו לבדו פעל כל זה למען) תחדהו בשמחה את פניך להנות מזיו שכינתו ית' בשמחה פנים בפנים ולא בהית לאסתכולי באנפי' כביכול ובזה מובן היטב עד שלא מל אברהם נגלה אליו הקב"ה בתמי' וחסדים ומאן דאכיל דלאו דילי' בהית לאסתכולי באנפי' ולזה נפל על פניו אמנם אחר שמל א"ע זכה להתגלות אלקות בזכות המילה לכן כתיב וירא אליו ד' וגו' והיא יושב וגו' אמנם לכאו' הלא אי' בחד' הובא בר"שי סוף לך נטל אברהם סכין כו' והי' מתיירא שהי' זקן שלח הקב"ה ידו ואחז עמו שנאמר וכרות עמו הברית כו' הרי שענין המילה באברהם לא הי' מכחו אלא בעזר הקב"ה וצ"ל כי הקב"ה נתן לו חלקו ועזרתו ית' ותחשב לו לאברהם כאלו לבדו עשה מצו' המילה בשלימותה למען לא יהא לו בושת אנפין ומפני זה זכה שנגלה אליו אלקים והוא יושב וז"ש ר' ברכי' בשם ר' לוי אהא דכתיב אחר שנימול וירא אליו ה' והוא יושב היינו דכתיב ותתן לי מגן ישעך כלו' שא' אברהם אתה ד' נחת לי מגן ישעך כי וימינך תסעדני בענין המילה וענותך תרבני כאלו לבדי בכחי ועוצם ידי עשיתי זאת לזה זכיתי להתגלות אלקית מה שלא זכיתי קודם המילה והבן וזה פי' ואהי' תמים עמו כי ע"י המילה נעשה תמים זה הי' עם השי"ת כדכתיב וכרות עמו הברית עכ"ז וישב ד' לי כצדקי כבר ידי וגו' כאלו מידי לבד הי' זאת והוא פי' הפסוק הראנו ד' חסדך וגו' שנזכה לקבל מאתו ית' חסדי' גלוי' שלא בדרך הסתרה (עמ"ש לקמן פי' הפ' ד' יראה וגו') ושמא תאמר לזה צריך זכות עצמו וע"ד שפירש רש"י אל תביט אחריך אינך ניצול בזכות עצמך כ"א בזכות אברהם ואינך כדאי לראות בפרענותן ואתה ניצול עיי"ש ומהיכן הלא כל מעשינו הטובים מאת השי"ת כי אלמלא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו לזה אמר וישעך תתן לנו כלו' מה שאתה מושיע אותנו לנצח היצה"ר אותן החלקים הראש והסוף תתן לנו במתנה כאלו אנחנו עשינו הדבר בשלימות ובכן קומת עזרתה לנו ופדנו וגו' ב"ב אכי"ר: וירא אליו וגו' במד' כתי' ותתן לי מגן ישעך זה אברהם וימינך תסעדני בכבשן האש ברעבון ובמלכים וענותך תרבני שהי' יושב והקב"ה עומד הה"ד וירא וגו' עוד במד' הולך צדקות זה אברהם דכתיב למען אשר וצוה וגו' לעשות צדקה ומשפט מואס בבצע מעשקות שנאמר אם מחוט ועד שרוך נעל כו' הוא מרומים ישכון הבט נא השמימה כו' לחמו נתן מימיו נאמנים יוקח נא מעט מים מלך ביפיו תחזינה עיניך וירא אליו וגו' ביאורו עפמ"ש בספרים לפרש שמרו משפט ועשו צדקה כי א"א לעשות צדקה כראוי בלא משפט כי שתי' אלו יתלכדו יחד כי צריך להקדים עשית משפט טרם יעשה צדקה דהיינו לקיים משפטים שבין איש לרעהו ולעסוק בתו"מ באמונה כי אז הצדקה משלו ואלולי כן המעות גזל בידו וכתי' ד' וגו' שונא גזל בעולה ותו דה"ל מצוה הבאה בעבירה וגזל ולא נתיאשו הבעלי' א"י להקדיש ולזה הזהיר שמרו משפט אח"כ צדקה וזש"ה הרומז על אברהם הולך צדקות וגו' מואס בבצע מעשקות וגי' אז הצדקה משלו וזה שדקדק לחמי דייקא נתן מימיו נאמני' דייקא לכך בזכות זה מלך ביפיו תחזינה עיניך כדכתי' וירא אליו וגו' כמו שא' חז"ל הנותן פרוטה לעני זוכה ורואה פניו של הקב"ה, ובזה יש לפרש בפ' לך אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה וגו' כי איתא במד' שם רשע עושה פעולת שקר זה נמרוד וזורע צדקה זה אברהם שכר אמת אל תירא וגו' הרי מבואר כי אברהם ניצול מכבשן האש ומתלכים בזכות הצדקה כדכתיב וצדקה תציל ממות אפי' ממיתה משונה כדאי' ב"ש פ"ק כי הצדקה הי' משלו כדכתיב לעשות צדקה ומשפט ונקדים עוד דכתיב בילקוט אחפש את ירושלים בנרות א"ת בס' אלא בשי"ן אוציאם לחירות וביאר בס' נוע"ת פ' צו כי צדקה מקרבת הגאולה אך כתיב לך ה' הצדקה כלו' הצדקה משל הקב"ה ע"ד משלך יתנו לך אמנם מצינו בחמץ דאינו