עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryיסוד ושרש העבודה

יסוד ושרש העבודה צג

Yesod ṿeShoresh haAvodah 93 · יסוד ושרש העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

כהנים אצטרך ודאי לכוונא ברעותא דלבא לברכא ליה לעמא קדישא כו' ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה' בלבא רחיקא כו' בזה ראוי לעורר לבותם של שלוחי דצבורא שיזהרו בזה מאוד ומאוד כשיגעו לברכת כהני' יכינו לבם מתחלה לומר אלו ג' פסוקי' לשם ברכה לברך עם ישראל כמ"ש בזה"ק הנ"ל לברכה לי' לעמא קדישא ולא יקראו פסוקים אלו כקורא בתורה וביחוד בשעת אמירת הפסוקים יכינו לבם לברך עם ישראל בלב שלם מאוד ומאוד כמ"ש בזה"ק הנ"ל לכוונא ברעותא דלבא לברכא לי' לעמא קדישא. גם יזהר מאוד בדקדוק התיבות היטיב כמ"ש לעיל בשער ב'. ואיידי דזוטרן מלייהו הנני שם לפניך כל ג' ברכות של ברכת כהנים ואעשה פסיק בין כל תיבה שצריכה פירוד בין הדבקים בכדי לזכות את הרבים שירגילו לשונם לדבר משרים כאשר תחזינה עיניכם ולמראה עיניך תשפוט כאשר אציגם לפניך בדבר והפוכו כי נעים כי תשמרם פן תכשל ותאשם ח"ו יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך ויחנך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום ואשר לא שם לבו לדבר התיבות בפירוד בין הדבקים מפאת מהירת המבטא יקרא יברכ ךדני ואשמרך יא רדני פנ וליך ויחונך: אשא אדני פנ וליך וישם לך שלום: אחיי ורעיי דעו נא וראו אם הש"ץ אומר ברכת כהנים בלי שש בין הדבקים ומעוות התיבות כאשר עיניך לנוכח יביטו תיבות שאינם כתובים כלל בתורה הקדושה איך יעלה לרצון לפני הבורא ית"ש ויתעלה ועל כיוצא בזה נאמר מי בקש זאת מידכם וגו' צריך ליזהר בזה מאוד וישא ברכה מאת ה' ויקוים בו זאת נחלת עבדי ה' וגו' בהערה הזו

פרק שביעי מצות עשה מן התורה להתודות כל גבר על חטאיו שנאמ' והתודה אשר חטא וגו' והוידוי אחר תפלת י"ח כל אדם חייב עליה בשעורו שיעור ידידות מכתבי האריז"ל ממה שמבואר בזה"ק גודל התועלת והחיוב של הוידוי אחר תפלת י"ח של שחרית ומנחה והחי יתן אל לבו שאף אם יתפלל במנין שאין אומרים וידוי אחר תפלת י"ח יאמר הוידוי ביחידות כי הוידוי הוא תועלת גדול לאדם בתמידות אך חיוב הוידוי תיכף אחר תפלת י"ח מבואר בזה"ק וז"ל ז"ח דף ל"ה ע"א לבתר דמסיים צלותא ואודי על חובי' נפילת אפים כו' מ"ט בגין דכיון דצלי צלותי' ואודי על חובו מכאן להלאה אחזי גרמיה דמסר נפשי' למארי ברחימו כו עכ"ל בקיצור נמצא מגולה מזה"ק הנ"ל שאחר תפילת י"ח יתודה. וגודל התועלת של הוידוי לאדם מבואר פ' פנחס דף רל"א ע"א וז"ל אצטרך לב"נ לפרשא חובוי כל חד וחד כמה דאיהו בגין דמאן דמפרש חטאוי לא אתמסר דיניה אלא בידא דמלכא קב"ה בלחודוי ומאן דדאין לי' איהו לטב כו' וכל בי דינא בדילין מיניה וע"ד אצטרך לון לפרשה חובין דכל שייפא ושייפא וכל מה דעביד בפרט הה"ד חטאתי אודיעך וגו' לבתר ואתה נשאת עון חטאתי סלה עכ"ל וגודל התקון של הוידוי בעולם העליון מבואר בפרשת ויקרא דף כ' ע"א וז"ל כל בר נש דמכסי חטאוי ולא מפרש לון קמי מלכא קדישא ויתבע עליהו רחמי לא יהבין לי' למפתח פתחא דתשובה בגין דאיהו אכסיף מני' ואי איהו פריש לון קמי קב"ה קב"ה חיים עליה ויתגברון רחמי על דינא וכ"ש אי איהו בכי דהא כל פתחין סתימין איהו פתח ואתקבל צלותי' וע"ד פרישו דחטאוי יקרא הוא דמלכא לאגברא רחמי על דינא וע"ד כתיב זובח תודה יכבדנני מהו יכבדנני תרין כבודין אינון חד לעילא וחד לתתא חד בעלמא דין וחד בעלמא דאתי עכ"ל. הרי מבואר גודל התקון בעולמות העליונים שעושה האדם בוידוי חטאיו שגורם התגברות הרחמים על הדין ובזה עושה כבוד גדול להבורא ית"ש ויתעלה כמבואר בזה"ק הנ"ל לבד תועלתו שעושה לעצמו בזה הוידוי. ודי בהערה זו אך דעו נא אחיי שא כי עיקר הוידוי הוא מה שיודע בעצמו מנגעי לבבו כמבואר בזהר פנחס הנ"ל לפרשא חובין דכל שייפא ושייפא וכל מה דעביד וכל נגעי לבבו במראה אליו יתוודע בנוסח אשמנו על סדר א"ב למשל אם יודע בעצמו שלא היה נזהר באכילה של אתמול בלילה ממאכלות אסורות דהיינו שלא נזהר לבדוק היטיב המאכל מנמלים מילב"ן