יסוד ושרש העבודה פד

מאמין באמונה שלימה ואמתית בזה שאתה עתיד להחיות מתים. ברוך א"י מחיה המתים יכוין האדם במחשבתו בש"ע עד מאד כמה פעמים גבורות ה' גבורות ה' בזה שיחיה כל המתים שמתו מימות אדה"ר ועד אותו הזמן והגופים כבר נרקבו מכמה אלף שנים וכמה אלפים ורבבות גופים עד אין מספר שנתערבו עצמותיהם אלו עם אלו והבורא ית"ש ויתעלה בחכמתו הנפלאה יכיר ויחבר עצם אל עצמו של כל גוף וגוף ויתן בהם נשמתם נשמה ונשמה השייך לגוף שלו מי ימלל גבורת ה' בזה. וז"ל בזה"ק פ' וארא דכ"ח ע"א תפח אותם דאנון דאמרין דלא זמין קב"ה לאתיא מחייא והיך יתעבד מניי' ברי' חדתא ייתון ויחמון אנון תפשין חייביא רחיקין מאורייתא רחיקין מניה בידי' דאהרן הוה חוטרא אעא יבישא וקב"ה לפום שעתא אהדר ליה ברי' משני' ברוחא וגופא כו' עכ"ל לכן אל יחטוף אדם חתימת ברכה זו רק יכוין במחשבתו גבורת ה' כנ"ל. וישמח שמחה עצומה מאד על גודל אלקותו ית"ש ויתעלה כי עיקר ההודאה והשבח היא השמחה והחדוה שבלבו ובמחשבתו. אמן של ברכה זו יכוין בענייתה אמת שיחיה המתים לעתיד וראוי וישר להודות לית"ש ע"ז וישמח באלקותו ית"ש שמחה עצומה

ברכה ג' אתה קדוש ושמך קדוש. בברכה זו ישמח האדם ש"ע מאד על גודל קדושתו של יוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה. וקדושים אלו ישראל שנקראים קדושים כ"פ אבודרה"ם. וראוי לכוין ג"כ על מלאכים העליונים. בא"י האל הקדוש. ישמח שמחה עצומה כנ"ל, וסכום וחשבון התיבות של ג' ברכות אלו מבואר בז"ח דף ל"ה ע"א ומזה יתבונן האדם גודל מעלתם. אמן של ברכה זו יכוין אמת שהוא קדוש ואין להשיג קדושתו וישמח שמחה עצומה כנ"ל

פרק רביעי ברכה ד' אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, בתיבות אלו יחשוב האדם בשמחה עצומה מאוד כמה פעמים גבורות ה' גבורות ה' על גבורותיו ית"ש ויתעלה וחכמתו הנפלאה בזה הניצוץ קטן אור השכלי שניתן לאדם מעולם העליון כאשר בא בארוכה בשער הראשון ע"ש. חננו מאתך דעה בינה והשכל, בתיבות אלו יתפלל במחשבתו בכונה עצומה עד מאד בזה"ל תן לי דעה ובינה בתורתך הקדושה ובעבודתיך שאוכל לעבוד אותך בשכל גדול. וחיוב כונה זו על האדם בברכה זו מבואר בזה"ק פ' פקודי דף רע"א ע"ב וז"ל אתה קדוש ושמך קדוש כיון דאמר אתה ק' כו' אמאי ושמך קדוש היינו שם היינו אתה אלא הא תנינן כו' והיינו בא"י האל הקדוש כו' עד הכא דבקותא וברכאן וקדושא כחדא באבהן מכאן ולהלא' קיימין שאילתין ובעותין שירותא דבעי ב"נ למשאל עסקוי למנדע במילין דמאריה בגין למחזי דתאובתי' לגבי ולא אתפרש מני' (פי' שכונת ברכה זו היא שיתפלל האדם שיתן לו הבורא ית"ש דעה בינה והשכל בתורתו ובעבודתו וזהו מה שאמר למנדע במילין דמארי' ובכונת תפלת ברכה זו מראה האדם גודל תשוקתו ליוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה וזש"ה בגין למחזי דתאובתיה לגביה ולא אתפרש מני') בגין דבעי ב"נ לאשתתפא בקדושה כו' ובג"כ בעי לאתקשרא בקדושה דמארי' ולא אתפרש ב"נ מני' וכד שאיל שירותא דשאלתין דתאובתי' לגביה מכאן ולהלאה יתפרש זעיר זעיר וישאל שאילתוי מה דאצטריך לשאלא וכל וכל שאלתו יהון לבתר דיסדר סדורא דא דקאמרן כגוונא דא כל שאלתוי יהון בתחנונים ובעותין לקמי' מארי' ולא יצדיק גרמי' מני' זכאה חולקי' מאן דידע לסדרא סידורא דא למהך בארח מישר כדקא חזי כו' זכאה חולקי' בהאי עלמא ובעלמא דאתי עכ"ל. ויזהר האדם בזה מאוד. בא"י חונן הדעת. יכוון כנ"ל בתחלת הברכה. ואם בא לאדם איזה בינה ודעת בעבודת הבורא ית"ש או בתורתו הקדושה יתן ע"ז שבח והודאה בברכה זו להבורא ית"ש ולא יהיה ח"ו כופר בטובה ודי בזה. אמן בענייתו על ברכה זו יכוין אמת שראוי להודות לו ית' ע"ז והלואי שיתן לנו בינה ודעת לעבודתו באמת וכן היא הכונה של אמן בכל הי"ג ברכות אמצעיות וברכת העבודה שיתן הודאה על שבחו ית' שנזכר בחתימת הברכה ויתפלל שיקוים הבקשה של הברכה לפי שהם בקשות ותפלות אך ברכות של הודאה