יסוד ושרש העבודה נט

ועומד על שפת הים ומזמר שירה זו עם כלל ישראל אזי בוודאי בוער לבו בקרבו ממילא אל הודאה עצומה בשמחה עצומה להבורא ית'. ונחזור לראשונות אל הכוונה הכללית הנ"ל בכדי שיעלה לזכרון תמיד אל האדם והוא בפסוק שמדבר בענין תשועה לישראל יחשוב במחשבתו בזה"ל אני נותן לך ית"ש שבח והודאה ע"ז ובפסוק שמדבר באיזה גבורה נפלאה מנפלאות הבורא ית"ש ויתעלה יחשוב במחשבתו בזה"ל גבורות ה' גבורת ה' ודי בהערה זו

פרק שביעי אחרי הודעי אליך אחי ורעי הערות הזה"ק והכונה הכוללות אבינה לאחרית' איכה ירדוף לבב אדם בהתלהבות הכוונה הראויה בשירה הזאת עד תומם על סדר הפסוקים בעז"ה. בתבות ויאמינו בה' ראוי לאדם לכוון בלבו ובמחשבתו בזה"ל אני ג"כ מאמין באמונה שלימה ואמתית באלהותו ית"ש ויתעלה וראוי תיכף ומיד לקבל על עצמו מסירת נפש על ק"ה להראות אמתת אמונתו. ובמשה עבדו ראוי לכוין בשמחה עצומה בזה"ל ואני ג"כ מאמין בנבואתו ובתורה הקדושה שנתנה על ידו ואני מקבל עלי ללמוד וללמד לשמור ולעשות תורתו הקדושה. אז ישיר משה יכוין שאני מאמין בתחית המתים לעתיד כמשרז"ל שר לא נאמר אלא ישיר מכאן כו' אלהי אבי וארוממנהו מפא' גודל התשוקה הבוער בלבו בגודל אלהותו ית"ש יקבל על עצמו מסירת נפש בציור ובזה יתרומם שמו ויתעלה בכל העולמות כי במה יוכל לרומם לית"ש ויתעלה באותו רגע שאמר וארוממנהו אך במסירת נפש במחשבתו שע"י עבודה זו ית"ש יתרומם ויתעלה ויתקדש בכל עולמות עליונים ותחתונים וע"כ בגמר דבריו תיכף יצייר במחשבתו מסירת נפש איזה מיתה כדי לרומם ית"ש בזה. בפסוק ה' איש מלחמה ה' שמו יכוין פרש"י בחומש וישמח שמחה עצומה באלהותו ית"ש ויתעלה ובפסוק וברוב גאונך תהרוס קמיך יכוין ג"כ מה שפירש"י בחומש שהקמי' על ישראל כאילו קמים עליו ית' כביכול וישמח במחשבתו שמחה רבה ועצומה על גודל אהבתו ואיך לא יתלהב לב האדם בזה לאהבת הבורא ית"ש ויתעלה. פסוק וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נוזלים. איתא במדרש שקמו המים כחומה גבוה כמה מאות פרסאות למעלה עד שראו כל מלכי מזרח ומערב אותן החומות של מים וגם אז נבקעו כל מימות שבעולם ואף מים שבכלים ואיך לא יתלהב לב האדם אל ההודאה עצומה במחשבתו על גבורותיו ונפלאותיו הגדולים והנוראים ההם בעת שאומר התיבות המורים ע"ז ולכוין במחשבתו כמה פעמים גבורות ה' בשמחה עצומ': ובתבות נאדר בקדש יכוין האדם פי' הפשט של התיבות כפי שת"א את אדיר בקודשא. נורא תהלות יכוין מה שפרש"י בחומש יראוי מלהגיד תהלותיך פן ימעטו כמ"ש לך דומי' תהלה ולא יאמר בפיו ובשפתיו לבד כי הוא שבח גדול ועצום מאוד לפי פי' רש"י. ובתבות עושה פלא ובתבות תבלעמו ארץ. יכוין במחשבתו בשמחה עצומה גבורות ה' גבורות ה'. ובתבות נחית בחסדך עם זו גאלת יתן האדם במחשבתו הודאה עצומה בשמחה רבה להבורא ית"ש על הגאולה שגאל אותנו מארץ מצרים ובתבות נהלת בעזך אל נוה קדשך יתן במחשבתו ג"כ הודאה עצומה לית"ש על שהביא אותנו לארץ הקדושה ונתן אותה לנו למורשה ירושת עלמין. ובפסוק שמעו עמים ירגזון וגו' עד כל יושבי כנען יכוין ויכניס במחשבתו שמחה גדולה ועצומה עד מאוד על שבעת ההוא נתגדל ונתקדש שמו הגדול ית' בכל העמים אשר ישמעון את שמעו בכל גבורותיו ונפלאותיו אשר עשה בכל חיל מצרים לסוסיו ולרכבו ואשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם ואשר עשה במדבר וע"כ נפל עליהם אימתה ופחד ומפני הדר גאונו רגזו וחלו ונבהלו ורעד ונמוגו כולם וישמח בזה כשמחת הבן חביב על גדולת אביו ודי הערה בזה. ובתבות עד יעבור עמך ה' ישמח שמחה רבה ועצומה במחשבתו על שאנחנו עם הישראלי נבחרים מכל ע' אומות להקרא בשם עם ה' ית' ויתעלה. ובתבות עם זו קנית יכוין כמו שפרש"י בחומש שפי' חבבת וישמח ג"כ כנ"ל ובפסוק מקדש אדני כוננו ידיך יתפלל במחשבתו ברוח נשברה שיבנה בהמ"ק ב"ב ותשרה שכינה הקדשה בתוכה. ובפסוק ה' ימלוך לעולם ועד ישמח שמחה רבה ועצומה עד מאוד במלכותו ית"ש הנצחית. ובתבות כי לה' המלוכה וגו' והיתה לה'