יסוד ושרש העבודה נו

באשרי בתהלה בתפלה בהודאה בהללויה. גדול מכולם הללויה שכולל שם ושבח בבת אחת עכ"ל הגמרא וז"ל הזה"ק פ' תרומה ד' קע"ג ע"ב פתח ר"א ואמר הללויה אודה ה' בכל לבב וגו' הא אתמר ואתערו ביה חבריא והכי איהו דדא איהו שבחא דקא סלקא על כל אנון שירין ותושבחן דאמר דוד בעשר תושבחן דאיהו אמר. דכליל שם ושבחא בחד ואיהו כללא דשמא קדישא עלאה. עכ"ל ודי בהערה זו: ועשרה הללויה אלו שבין המזמורים תחלה וסוף הם תקון בפ"ע בעולמות העליונים מתקוני התפלה לבד התקון של המזמורים וז"ל זה"ק פ' במדבר ד' ה' ע"א אתי ב"נ בצפרא מקבל עליה עול מלכות שמים כמה דאתמר מסדר שבחא באנון תושבחן דקאמר עם תהלה לדוד וכלהו הללויה דאנון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא ובגין כך עשרה אנון הללוי' כו' ומאן אנון עשרה הללויה הא חמשה אנון אלא שרי שבחא בהללויה וסיים בהללויה עכ"ל וכן בפ' תרומה ד' ר"ב ע"ב מחלק המזמורים והללויה שביניהם לשני תקונים ז"ל וכל אנון רזין דשירי ותושבחן כל אנון רזין דהללויה עכ"ל בקיצור ודי הערה בזה: מזמור הללי נפשי כו' הנה בתיבות הללי נפשי את ה' יכוין פי' המלות שתיבת הללי הוא צווי שהאדם מצוה לנשמתו שתהלל ותודה את ה' וראוי לאדם לומר בהתלהבות גדול. ובתיבות אהללה ה' בחיי אזמרה לאלהי בעודי יזהר האדם לקבל במחשבתו על עצמו בשמחה עצומה עד מאוד שיהלל ויזמר לאלהיו כל ימי חייו בכדי שיאמת בלבו מה שמוציא בשפתיו ולא יהיה דובר שקרים ח"ו לפני הבורא ית"ש יודע כמובא למעלה בארוכה בהקדמת החבור ועיי"ש: ובפסוק אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו. ע"פ פי' הזה"ק יכניס בלבו של אדם מוסר גדול להשתדל בעבודת הבורא ית"ש אף בדברים שהם קשים לגוף ומפאת זה היצר מונע עשייתם כגון רבוי טהרת טבילה במקוה וסגופי תעניתים וביחוד להתפלל בכל עוצם כחו כי ז"ל הזה"ק פ' ויקהל דף קצ"ח ע"א שברו על ה' אלהיו שברו ולא אמר תקותו ולא בטחונו אלא שברו א"ת שברו (ר"ל השי"ן שמאלית) אלא שברו (ר"ל השי"ן ימנית) דניחא להו לצדיקיא לתברא גרמייהו ולאתברא תבירו על תבירו וכלא על ד' אלהיו. כד"א כי עליך הורגנו כל היום כי עליך נשאנו חרפה עכ"ל. ודי בזה. ובתיבות ה' פוקח עורים יכוין הכונה שמבואר לעיל בברכת פוקח עורים: ובתיבות ה' זוקף כפופים יכוין הכוונה גם המסירת נפש שמבואר לעיל בפסוק סומך ה' לכל הנופלים. וזוקף לכל הכפופים ובפסוק ימלוך ה' אלהיך ציון ישמח האדם שמחה עצומה מאוד שעל שאר אדם לא יכנה אלהותו ית"ש ויתעלה רק עלינו עם הקדוש הישראלי במה שאמר אלהיך ציון גם על שלא יפסוק אלהותו ואדנותו מעלינו עם הקדוש לעולמי עד במה שאמר ימלוך ה' לעולם מזמור כי טוב זמרה בתיבות כי טוב זמרה אלהינו ראוי לאדם לשמוח שמחה עצומה כנ"ל וליתן הודאה עצומה בלבו להבורא ית"ש ויתעלה על שזיכה אותו ג"כ לזמר ולשבח לית"ש: ובפסוק הרופא לשבורי לב וגו' יכוין הדרש של הגמרא הקדושה שבפסוק זה מרמז על תחית המתים כי כן דרז"ל בתחלה בונה כו' ויכוין האדם במחשבתו בשמחה עצומה כמה פעמים גבורת ה' בזה כנ"ל בחתימת ברכת אלהי נשמה. ובפסוק מונה מספר לכוכבים וגו'. ושני לו גדול אדונינו וגו' יכוין האדם במחשבתו גבורת ה' בזה בשמחה עצומה שאף שאין מספר לכוכבים הוא ית' ויתעלה מונה אותם ויודע מספרם וז"ל הזה"ק פ' תרומה ד' קע"א ע"ב מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא אי כל בני עלמא מיומא דאתברי קדם יתכנשון לממני כוכבים לא יכלין לממני כד"א וספור את הכוכבים אם תוכל לספור אותם וקב"ה מה כתיב בי' מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא מ"ט בגין דכתיב גדול אדונינו ורב כח וגו' כמה דלית מספר לכוכבי שמיא בר מיני'. אוף הכי איהו כתיב ביה ולתבונתו אין מספר. ת"ח כתיב המוציא במספר צבאם וגו' כלהו חיילין ומשריין וכוכביא קב"ה אפיק לון בשמא כל חד וחד לא גרע אפי' חד עכ"ל ובוודאי ראוי לאדם להלהיב לבו אל שמחה עצומה עד מאוד על גודל אלהותו ית"ש ויתעלה. ובתיבות את המיחלים לחסדו יכוין על יציאת השכינה מהגלות ועל