יסוד ושרש העבודה נה

מאוד בכוונת מזמור זה כפי ענין המלות והפסוקים המורים עליו. ופסוקי אשרי שלשתן ואמר האדם בכוונה עצומה ובשמחה גדולה בלבו כשאומר אשרי יושבי ביתך וגו' ישמח בלבו שמחה עצומה על שזיכה אותו ית' להיותו מן העומדים בבית המלך מלכו של עולם ולברך בשמו ובפסוק אשרי העם שככה לו וביחוד באשרי העם שה' אלהיו יכניס האדם שמחה עצומה בלבו על אלהותו ית"ש ויתעלה ויתן הודאה עצומה בלבו לית"ש על שזיכה אותו להיות בחלקו הקדוש מעם הקדוש הישראלי. ובפסוק ארוממך אלהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד, ופסוק בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד פי' המלות של שני הפסוקים אלו מורים שמקבל האדם על עצמו שירומם ויברך ויהלל שמו הגדול ית' כל ימי חיותו לכן יזהר האדם מאוד בקבל' זו על עצמו בשמחה עצומה עד מאוד בב' פסוקים אלו שלא יהיה ח"ו דובר שקרים ואחר שקבל על עצמו שישבח ויהלל שמו הגדול ית' בתמידות אח"כ מתחיל לשבח אותו ית"ש בפסוק ג' גדול ה' ומהולל מאוד כו' עד סוף פסוקי דזמרה. ובפסוק גדול ה' ומהולל מאוד ולגדולתו אין חקר יחשוב האדם במחשבתו בשמחה עצומה מגדולתו של הבורא ית"ש ויתעלה בבריאת העולמות העליונים עד אין חקר וסוף ותכלית וכלם נותנים לו ית' גדולה והתפארות לאין תכלית כמבואר לעיל קצת בשער הא'. גם בכל פסוק של המזמור העיקר הוא שיכוון האדם השבח של בוראנו ית' ויתעלה הנאמר בענין הפסוק אך אבאר על כמה פסוקים פרטים מה שראוי לכוין בהם כונה פרטית

בפסוקי הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה. ועזוז נוראותך יאמרו וגדולתך אספרנה יכוין פרש"י והוא שיקבל על עצמו שישיח ויספר בתמידות בכבודו ונפלאותיו העצומים ובגדולתו של יוצרנו ובוראנו ית' ויתעלה: ובפסוק טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו ראוי שיתפלל האדם בלבו תפלה עצומה שירחם השם יתעלה על כלל עמו להטות לבבנו אל עבודתו ית"ש לבלתי ידח ממנו נדח ח"ו. גם ראוי שיתפלל האדם בלבו באם יש איזה חולי בתוך ביתו ר"ל או על שאר חולי ר"ל יתפלל בזה במחשבתו שירחם עליו וישלח רפואה לאותו חולה. ובפסוק להודיע לבני האדם גבורותיו ראוי לאדם לקבל במחשבתו על עצמו להודיע לבניו גם לשאר ב"א גבורותיו ית' שמו וגודל מלכותו: ובפסוק סומך ה' לכל הנופלים וגו' ראוי לאדם להכניס בלבו שמחה עצומה בהבטחה על העתיד שיסמוך השם יתעלה את השכינה הקדושה שנקראת סוכת דוד הנופלת ויקים אותה מנפילתה לעתיד כמרומז בגמרא דברכות דף ד' ע"ב שפסוק זה קאי על השכינה הקדושה ויתפלל במחשבתו שהקמתה תהיה ב"ב, וראוי שיקבל עליו תיכף מסירת הנפש בציור איזה מיתה ויכוין שמוסר עצמו בשביל השכינה הקדושה לקרב בזה סמיכתה וזקיפתה. ובפסוק עיני כל אליך ישברו. ובפסוק פותח את ידיך יכוין האדם בשמחה עצומה גבורותיו ית' ויתעלה על זה מי כה' אלהינו המגביה לשבת. המשפילי לראות בהשגחה פרטית על כל בריותיו וזן ומפרנס ומכלכל מקרני ראמים עד ביצי כינים כל א' וא' בעתו ובזמנו גבורות ה' בזה. גם יכוין בפסוק פותח את ידך הכוונה הנדפס בסדורים. ובתבות ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד יתפלל במחשבתו שיתגדל כבודו ית' בקרוב בביאת המשיח לעבדו כולם שכם אחד וזהו ויברך כל בשר שם קדשו שכל דרי תבל יכירו וידעו כי לה' המלוכה: אחיי ורעיי בודאי ראוי לאדם לכוין בכל הנ"ל כי בודאי בכל כוונת האלו עושה אדם נחת רוח גדול ליוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה ודי הערה בזה: הללויה שבין המזמורים תחלה וסוף והם עשרה הללויה יאמר אותם בהתלהבות גדול ובשמחה עצומה ובמתון דהיינו שיכוין פי' המלה של הללויה שפירושו הללו י"ה וישמח בלבו שמחה עצומה על אלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד שיש לנו אלוה כזה שראוי להללו ולשבחו בכל השבחים הנזכרים במזמור זה ושבח זה של תבות הללויה שהוא שם ושבח כאחד עולה על כל השבחים. וז"ל הגמרא בפרק ע"פ ד' קי"ד ע"א אריב"ל בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהלים בנצוח בנגון במשכיל במזמור בשיר