יסוד ושרש העבודה מז

הרי אגרא דאלין פקודין דתליין באלין אברים הוא מאן דמיחד לקב"ה בשכינת בהאי עלמא קב"ה מזווג ליה בבת זוגיה בההיא עלמ' ומאן דקריב ליה לשכינתי' קרבנ' קב"ה מקרב ליה בבת זוגי' מאן דעבד ליה בית מקדשא הה"ד ועשו לי מקדש קב"ה עביד ליה בההוא עלמא בית לדיירה בי' תמן דאיהו קדש קדשין ומאן דעביד ליה סוכה קב"ה מסכך עליה בההוא עלמא ואגין עליה מכל מלאכי חבלה כד נפיק מהאי עלמא ואזיל לההוא עלמי' וכל מאן דמברך לקב"ה ומקדש ליה בצלותא בהאי עלמא קב"ה מברך ליה בההוא עלמא ומקדש ליה ולית קדושה פחות מעשרה אוף הכי עביד ליה קב"ה עשרה חופות בגן עדן דקדושה דקב"ה עם שכינתי' אינון ק' ק' ק' ושבע ברכאן דלי' אינון בק"ש בשחר שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאתריה הא שבע ויחוד דיליה שמע ישראל והכי קב"ה מברך ליה ולכלה דיליה ומקדש ליה עמה בקדושה ומייחד תרוייהו וכלה מדה כנגד מדה סוף סוף כל מה דאשתדל ב"נ בפקודוי דקב"ה בניני' ובגין שכינתי' הכי אשתדל קב"ה בגין ב"נ ובת זוגי' בההוא עלמא זכאה חולקיה מאן דישתדל למעבד רעותיה דלית פומ' יכול למימר אגרא דילי' בההוא עלמא דאיהו לדרי דרין ב"נ עביד לקב"ה רעותיה דאיהו לפום שעתא בהאי עלמא ובני ליה בנינא בי'. קב"ה בני לי לב"נ בעלמא דילי' בנינא לדרי דרין כו'. אחי ורעי אהובי נפשי אתה הראת לדעת ממאמרי קדש האלו גודל המעלה ותקון התפלה. בכל העולמות העליונים ובכדי לזכות את הרבים שלא יצטרכו לחפש ולחקור באיזה מקומן של הזה"ק והתקונים מעניני עבודות יוצרנו ובוראנו ית"ש וזכרו לעד יתעלה. גודל שכרן ועונשם ע"כ העתקתי המאמרים האלה. ובודאי המאמר קונה ההתלהבות בלבם הטהור לעבוד אותו ית' ברחימא ודחילא. הן בשירי' ותשבחות הן בתפלה. הן בכל מ"ע ול"ת כולו ובזה יזכו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכל'. כולה. ודי בזה הערה

שער השלישי שער השיר פסוקי דזמרה השער הזה יהיה כלול כל פסוקי דזמרה ושירת הים מב"ש עד יוצר אור וע"כ זה שמו אשר יקראו לו שער השיר ובו יבואר גודל מעלות זקיפת הידים בתפלה ושבחים ותהלות ואח"כ דקדוק התיבות והמלות. וכוונת פסוקי דזמרה על הסדר עולות

פרק ראשון טרם נבוא שעריו בתודע כוונת פסוקי דזמרה צריכין אנחנו למודעי אן ידיעה בתחלה מכלל מפי העבודה הצריך לכלל כל פרטי עבודה ועבודה בעבודתו לית"ש והיא גודל מעלת זקיפת הידים בתפלה או בהודאה ושבח להבורא ית"ש וגודל מעלת עבודה זו לאין ערך ותכלית כמבואר בזה"ק פ' יתרו ד' ס"ז ע"א וז"ל עשרה שליטין אשר היו בעיר אלין אנון עשרה די ממנן על פרישו דידין לעילא לנטלא ההיא צלותא או ההיא ברכתא ויהבי ביה חילא לאתיקרא שמא קדישא ואתברך מתתא. כיון דמתתא אתברך מההוא פרישא דידין לעילא כדין אתברכא מעילא ואתיקר מכל סטרין ואלין עשרה אנון ממנן לנטלא מאנון ברכאן דלעילא ולארקא לתתא ולברכא ההוא דמברך ליה דכתיב ואני אברכם. בג"כ יסתמר ב"נ בשעתא דירים ידוי לעילא למהוי בצלו או בברכן או בבעותא ולא ירים ידוי למגנא בגין דאלין עשרה אנון זמינן ומתערין לגבי' ההוא פרישו דידין ואי הוא