יסוד ושרש העבודה מד

פרק שנים עשר נעים זמירות מלך ישראל כשהשיג ברוח קדשו גודל מעלת ותקון התפלה ויהי כראותו שבני אדם מזלזלין בו דבר רוח קדשו ומלתו על לשונו לשון חכמים מרפא שימו לבבכם לכל הטוב ההוא שאבדתם ואמר כרום זלות לבני אדם כדרז"ל דברים שהם עומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם את כל זה ראיתי ונתתי את לבי טרם אחלה לדבר על שער התפלה וכוונתה להביא מן האומרים מאמרי הזה"ק ותקונים. פרק תקוע אלפא בינה בגודל מעלות ותיקון התפלות בעולמות העליונים. ואם אמרתי אספרה נא כמו הם בזוה"ק לשנים יאריכו פארותיו כי הם לערך ק"כ מאמרים נמנים. ואי לזאת איפה לקטתי איפה א' קטנה מקצת מאמרים מהזה"ק ותקונים. המבארים גודל מעלת התפלה וגודל תקונה בכל העולמות העליונים ובכדי לעורר את האהבה עד שתחפץ לבב אנוש כערכי לבוא אל שעבוד כוונת התפלה יהיו נכונים ולגודל אהבת הקצור נקיטנא נפשאי בקצרא בהמתקת המאמרים על צד היותר אפשרים. ופרקו נאה הי' להעמידו בין הפרקים הקודמים טרם ביאורי התחלת התפלה אך אין מפסיקין בין הפרקים כי דרך הלוכו הוא קרב לגשת אל הקדש סדר הנאות בעשייתן לעבודת האשמורה כל אלה חברו אל עמק שוה בלי הפס' בנתים עד תשלום תקון תפלת עולם העשיה ויהי השער לסגור אמרתי כל מן דין סמוכ' לנא לעשות לו סמוכין בסגירת' השער הזה. וגודל מעלות התפלה דרך כלל הובא בגמרא הקדושה ברכות פ' אין עומדין דף ל"א אר"א גדולה תפלה יותר ממע"ט שאין לך גדול במע"ט כמשה רבינו ע"ה ואפ"ה לא נענה אלא בתפלה דכתיב כו' ואר"א גדולה תפלה יותר מכל הקרבנות שנאמר כו' ועוד כמה מאמרים וז"ל זה"ק פ' ויחי רכ"ט ע"ב ת"ח כל ב"נ דאתי למפלח ליה לקב"ה בצפרא ופנייא בעי למפלח ליה לקב"ה בצפרא כד סליק נהורא כו' כדין בעי ב"נ לאתקשרא בימינא דקב"ה ולמפלח קמי' בפולחנא דצלותא בגין דצלותא אחסין תוקפא לעילא ואמשיך ברכאן מעומקא עלאה לכלהו עלמין ומתמן אמשיך ברכאן לתתאי ואשתכחו עלאין ותתאין מתברכין בההוא פולחנא דצלותא דקא בעי ב"נ למפלח קמי קב"ה בשמחה וברננה לאכללא כו' עכ"ל בקיצור. ובדף ר"נ ע"א ז"ל השתא דקרבנא לא אתעביד צלותא דב"נ אתער שלימו לעילא ותתא ובברכתא דבריך לקב"ה מתברכין עלאין ותתאין וע"ד בצלותא דישראל מתברכין עלמין מאן דמברך לי' לקב"ה ית' ומאן דלא מברך לי' לקב"ה לא יתברך הה"ד כי מכבדי אכבד וגו' עכ"ל. וז"ל פ' פקודי ד' ר"נ ע"א חברים מקשיבים לקולך השמיעני זכאין אנון צדיקיא דידעי לסדרא צלותהון כדקא יאות בגין דכד האי צלותא שראת לאסתלקא אלין סלקין בהאי צלותא (פי' מלאכין ממנן) ואעלין בכל אנון היכלין עד תרעא דפתחא עלאה ועאלת ההיא צלותא קמי מלכא לאתעטרא כמה דאתמר ת"ח כל אנון דמצלאן צלותין ומקדשין למאריהון ברעותא שלים האי צלותא בעי מגו מחשבה לאפקה לה וברעותא דרוחא מלולא שלים וכדין אתקדש שמי' דקב"ה וכד מטת לגבי אלין חברים (פי' המלאכים) כלהו נטלי לההוא צלותא ואזלין בהדה עד היכלא רביעאה בההוא פתחא כו' בנין דאצטרך לי' לב"נ לברכא לקב"ה ולצלאה צלותי' כדקא יאות בנין דיתברך שמיא קדישא כו' ולא יפגום צלותי' בגין דימנע ברכאן מעלמא והכא בסטרא דקדושה כו' עכ"ל בקיצור. וז"ל בפ' ויקהל ד' ר' ע"ב צלותא דב"נ דדחיל למרי' ואתקין תקונא דלעילא כמה דאוקמינא בקדמיתא בשירין ותושבחן דקאמרין מלאכין עלאין לעילא ובההוא סדירא דתושבחן דקאמרין לתתא איהי קשיטת כו' ובעי בר נש לשוואה לבי' ורעותי' ולכוונא בכל הני תקונין וסדורין דצלותא פומי' ולבי' ורעותי' כחדא כו' ואי ב"נ יכוין לבי' ורעותי' לכל דא כו' כדין קב"ה קארי לי' שלום לתתא כד"א ויקרא לו ה' שלום וכל יומוי הכי קראן לי' לעילא שלום כו' וכד אסתלק ההוא ב"נ מהאי עלמא נשמתי' סלקא ובקעי בכל אנון רקיעין ולית מאן דימחי בידה וקודשא ב"ה קרי לה ואמר יבוא שלום ושכינתא אמרה ינוחו על משכבותם וגו' ויפתחון לה תליסר טורי דאפרסמונא דכיא ולא יהא מאן דימחי בידה כו' עוד בדף ר"א