יסוד ושרש העבודה מג

הא כסא. בההוא סדורא דצלותא דמעומד ובאנון קדושאן ותוספת קדושה וברכאן דאנן מסדרין הא מנורה. זכאה איהו ב"נ דדא שוי ברעותי' לאשלמא לגבי מארי' בכל יומא ולאתתקנא לגבי' הני תקונין כדין ודאי קב"ה יהא אושפיזי' בכל יומא. זכאה איהו בההוא עלמא וזכאה איהו בעלמא דאתי עכ"ל. ובפ' במדבר ק"כ עב ז"ל ז"ל כד אתי צפרא ותב לגבי' פקדונ' בעי לברכא לי' לקב"ה דאיהו מהימנא עלאי: לבתר דקם עאל לבי כנישתא מעטר בטוטפי. אתכסי בכסויא דציצית אעל ומדכי גרמי' בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עלי' עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאנון סידורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עלי' ההוא עול לבתר סדורא דצלותא לקשרא לון כחדא עכ"ל. ודי הערה בזה, ומכל הפרשיות של קרבנות הנזכר בש"ע סי' א' שיאמר אדם בכל יום יזהר עכ"פ במה שנזכר שם סעיף ט' כי טוב מעט בכוונה כו' ויאמר על הסדר כפי המבואר בזה"ק הנ"ל דהיינו שמקודם יאמר פ' בראשית עד יום אחד. ואח"כ פ' הכיור ואח"כ פ' תרומת הדשן. כמבואר בז"ח הנ"ל גודל מעלתו. ואח"כ פ' העמיד ואח"כ פ' הקטורת וסמניה על הסדר שנדפס בסדורים ואעתיק מאבודרה"ם פי' על כמה תיבות מסמני הקטורת. וז"ל בורית כרשינא שני דברים הם. תשעה קבין פי' משניהם אם חסר אחת מכל סמניה חייב מיתה פי' כהן גדול שמביא לפני ולפנים שהרי בא ביאה ריקני' שכן כתוב וכסה ענן הקטרת וגו' אבל אם חסר א' מכל סמני' שאין ענן הקטורת כהלכתו חייב. עכ"ל: ואחר אמירת הקטורת יאמר הפסוקים ה' צבאות עמנו וגו' כל פסוק ג"פ בהתלהבות גדול ובכוונה עצומה וגודל מעלתה הובא באבודרה"ם ובב"י וז"ל גרסינן בירושלמי פ'. אין עומדין ר' חזקיה בשם ר' יעקב בר אחא בשם ר' אסא בשה ר' יוחנן לעולה אל יהי פסוק זה זז מפיך ה' צבאות עמנו משגב לנו וגו' ר' יוסא ב"ר בון בשם ר' אבוה בשם ר' יוחנן וחברי ה' צבאות אשרי אדם וגו' עכ"ל ומזה יראה אדם גודל מעלתם ויתלהב בכוונת אמירתם. ודי בזה. ותכף אחר פסוקים אלו יאמר פסוק וערבה לה' מנחת וגו' האריז"ל: ואח"כ שאר פסוקים כמו שנדפס בסדורים: ואח"כ אביי הוה מסדר כו': אח"כ תפלת ר' נחוניא בן הקנא אנא בכח כו' ויזהר האדם לאומרם בכוונה עצומה ובמתון גדול ויחלק באמירתו כל שתי תיבות בפ"ע האריז"ל. ותפלה זו הוא מתקוני התפלה המיוסדים על סדר תקון עולמות העליונים ועיקר כוונה הפשוטה לכוין היטיב פי' המלות של תפלה זו ומי שיעיין היטיב בז"ח ד' ע"ד ע"ב יראה גודל מעלת תפלה זו. ויראה לומר אחר סיומה בשכמל"ו כי הן הנוסחא בתקונים תקונא ד' ד' י"ט ע"א. ואח"כ יאמר הרבון הנדפס בסדורים. ופרק איזהו מקומן יעיין האדם בכתבי האריז"ל ויראה גודל מעלת: שכל משנה ומשנה של פרק זה הוא תקון בפ"ע בעולמות העליונים. לכן יזהר לאומרה בהבנת פירושה ובמתון וכלל הכונות של כל הנזכר עד הנה ומה גם פרק זה יכוין האדם קודם אמירה של איזה ענין שבזה האמירה אני רוצה לעשות נחת רוח ליוצרי ובוראי ית' ויתעלה ואז בוודאי יעשה אמרתו רושם ותקונה בעולמות העליונים אף שאינו יכול לכוין כוונת האר"י ז"ל כי רחמנא לבא בעי. וכוונה זו של עשית נחת רוח לבוראנו ית' היא כוונה נפלאה ועצומה בכל העבודות ובפרט באמירת תקוני התפלות ולמוד תוה"ק. גם בתוך אמצע התפלה או השבח או הלמוד יתעורר האדם אל כונה זו ודי בהערה זו. ואחר ברייתא דר"י אומרים קדיש וקדיש זה הוא ג"כ מתקוני התפלה. האר"י ז"ל. ונוסח של עושה שלום כן הוא הנוסחא בזה"ק פ' תרומה ד' קס"ט ע"א עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו כו'

אם לא אמר האדם פ' קדש כו' והיה כי יביאך תיכף אחר הנחת תפילין אם ישער בעצמו שלא יאחר תפלת הצבור יאמר אותן שתי הפרשיות כאן קודם ב"ש כדי שיאמר כל הד' פרשיות על סדר הכתוב בתורה ובתפילין. מקודם יאמר כאן קדש והיה כי יביאך ובק"ש שמיא מרע והיה אם שמוע משא"כ אם יאמר השתי פרשיות קדש והיה כי יביאך אחר התפלה לא יאמר על הסדר שמעתי. ע"כ תקוני תפלות של עולם העשיה: