יסוד ושרש העבודה רעב

הפסוק פאת דרך הים רחב שבעים אמה כתב שהוא נשלם כמו שנשלם בבית שני דהיינו במסיבה וכותלה כהא דתנן במס' מדות מן הצפון לדרום שבעים אמה כותל המסיבה חמשה והמסיבה וכותל התא חמשה והתא ששה כותל ההיכל שש ותוכו עשרים אמה כותל ההיכל ששה והתא ששה כותל התא חמשה בית הורדת המים שלשה אמות והכותל חמשה אמות פי' שהיה מסיבה וכותלה שמונה אמות אצל התאים הצפוניים לצד חוץ וכן אצל הדרומיים אלא שבצפון נקרא מסיבה ושבדרום נקרא הורדת המים שמשם המים אלא שארבע אמות חסרים כאן שהתאי שבמשנה היה ששה מכאן ומכאן וכאן היה רק ארבע ע"כ מוכרחים אנו להגדיל המסובה וכותלים עד עשר אמות מכאן ומכאן למלאות חשבון של שבעים אמה כדבר ה' ולפי מה שפי' רש"י שאמר יתירא של יסוד התא המערבי הוא מכלל החשבון של מאה אורך נוכל לומר גם כן בבכותלי מסיבה וכותלי תאים לצפון ולדרום היה גם כן ביסודם אמה יתירה לצד חוץ והם משלימין החשבון של שבעים אמה ואף שהמסיבה לא נזכר כלל בפסוק לפירושם שאין המסיבה מכלל השלשלים צלעות מכל מקום הרי הכתוב אומר שבעים אמה ועליך למלאות השבעים במה שתוכל ומה נראה למלאותם כדתנינן ע"כ. ברש"י עודף על ההיכל חמשה עשר אמה כו' ר"ל עודף על ההיכל והתאים שבצד כתלי ההיכל מזה ומזה חמשה עשר אמה וק"ל

פסוק י"ד ורוחב פני הבית והגזרה להקדים מאה אמה עכ"ל הפסוק דהיינו שכנגד חמש אמות של עובי כותל מזרחי של אולם וחמש אמות מן החלל שלו שהכל הוא עשר אמות מן המזרח למערב היה מחובר מו הצדדין לצפון ולדרום בית החליפות ששם היו מניחין הסכינין והאולם עם בית החליפות המחובר לו משני צדדיו היה מאריך עד כנגד מאה אמה של חלל עזרת ישראל מצפון לדרום נמצא כותל רחבו של בית החליפות ההולך ממזרח למערב עשר אמות היה עומד עם עובי כותל הצפוני של עזרת ישראל בזויות נצבת כעין ד וכן לדרום עם עובי כותל הדרומי והיינו מ"ש הכתוב והרוחב פני הבית והגזרה לקדים דהיינו עם בית החליפות המחובר לו מכאן ומכאן הוא מאה אמה מצפון לדרום ועשר אמות ממזרח למערב נמצא נשאר תשעים אמה מתחילין מן סוף חמשה של חלל האולם ממזרח למערב ובתוך תשעים אמות הללו היו בניים חמשה תאים משולשים זה על גבי זה נמצא סך כלם חמשה עשר ואורך חללו של כל אחד ממזרח למערב שנים עשר אמות הרי ששים אמה לחמשה תאים וחמשה כתלים של חמש חמש אמה הרי שמונים וחמשה ורוחב חמשה אמה של המונח שהיה בין בית החליפות ובין תא הראשון המזרח של התאין סך הכל תשעים אמה ואף שלחמשה תאים מוכרח להיות ששה כתלים ע"כ צריכין אנו לומר שהתא הראשון המזרחי לא היה לו כותל לצד מזרח אלא היה כולו פתוח והוא הפתח הנזכר בפסוק י"א ופתח הצלע למונח. כן היה לצפון הבית ולדרום הבית ורוחב חלל כל אחד מן התאים מצפון לדרום ארבע אמות וכותל צפוני ודרומי של כל אחד חמש אמות כן צריכין אנו לפרש לפי פי' רש"י שלפנינו אבל ספר צורת הבית הביא בשם רבינו שמעיה תלמיד רש"י ז"ל שחלל כל תא ותא של חמש תאים צפוניים ודרומיים לא היה רק אחד עשר אמות נמצא שנוכל לומר שגם התא הראשון של צפוניים ודרומים היה להם כתלים לצד מונח נמצא סך הכל שמונים וחמשה וחמש של מונח היו תשעים

פסוק ט"ו ברש"י ומדד על עקבו מלפי מערב זה לשון מצודת דוד עכשיו מדד אורך התאים אשר לפני הבית ברוח דרום וז"ש אשר על אחריה ר"ל אחורנית שחזר על עקבו ומדד כלפי מערב כי בתחילה מדד תא המערבי ואחר זה תא הצפוני ואחר זה האולם ובית החליפות שבמזרח ואחר זה חזר על עקבו כלפי מערב למדוד תא הדרומי עכ"ל

פסוק ט"ז ברש"י וקרקעית החומה זה לשון מצודת דוד והארץ עד החלונות ר"ל מקרקע הבית עד החלונות עכ"ל. וכבר כתבתי לעיל בתיקוני הטעות הגירסא ברש"י מצודת הבית גם כן ועיי"ש

סימן מב פ"ג ברש"י מיושבין אצל החומה לחוזק כו' ר"ל אצל החומה מבחוץ לבד ולא הו ממעטין בשביל זה החלל מבפנים אבל הני כו'. ודע הלשון עד כך מצאתי בשם אשל גדול כו' אינו מלשון רש"י רק הוא תוספות ומד"ה בשלישים כו' הוא לשון רש"י לשון רש"י והאיך אוכלות מן העליונות כו' מלשון זה נראה שהבין פי' הפסוק בפסוק ה' (והלשכות העליונות קצרות) קאי על לשכה הג' העומדת ע"ג שתים היא היתה קצרה בחללה אבל שתים התחתונים שתחתיה היו רחבים ותיבת העליונות שבפסוק לא קאי על כל הלשכות שעומדים בגובהן של הר לכן הבין הפי' בתיבת קצורות שבפסוק היפך מפי' התוספות שהובא העתקתו בפי' רש"י לכן כתב רש"י ואני לא יכולתי להבין כו' וק"ל

פרק ד ולפני הלשכות מהלך עשר אמות רחב (לבא) אל הפנימית דרך אמה אחת ע"כ לשון הפסוק (לשון בעל צורת הבית) פי' לפי שלא היו יכולין לבוא אל אויר העשרים שבין הלשכות והתאין לא מחצר הפנימה ולא מחצר החיצונה כי החצר הפנימי לא היה רק מאה על מאה לפני הבית למזרח ונאמר על רוחב הבית לקיים מאה אמה נמצא רוחב הבית סותר את רוחב החצר ואותן חמש היתירים מחמשה עשר של בית החליפות סותמו עול' כותל המפסיק בין החצר הפנימי ובין החצר החיצונה הבא מן המזרח למערב שהרי עוביה שש אמות וא"כ כי היה מבוא לשם אא"כ היה משפע וכונס כשהיה מכלה סוף חומה שבין ב' החצירות שיפע בתוך החצר החיצונה בעובי החומה אמה כדי כניסת אדם ונכנס בתוך אויר חמש אמות שבין כותל החליפות וכותל הלשכות והוך באותו אויר לצד מערב עשר אמות ושם כלה משך בית החליפות וזש"ה מהלך י' אמות רחב ומשם ואילך כ' אמות האויר מבין הלשכות והתאים ולה (קראו מהלך רחב) והלא היה לו לומר מהלך י' אמות אורך לפי שלענין בית החליפות הוא רחב לפי שבנין החליפות מן הצפון לדרום כ"ו אמה ומן המזרח למערב אינו אלא י' אמות ע"כ דברי רש"י ז"ל. ואע"פ שהיו יכולין להלך לאויר העשרים מאחורי בית הכפורית מ"מ הוצרך למבוא שבכאן