יסוד ושרש העבודה רעא

שעובי כתפוח הפתח היו חמש אמות וכן צריך להיות ברש"י עובי כתפות הפתח הרואה את המזרח מדד מן המזרח למערב חמש אמות ואף של בית שני היה כן כו' (עד סוף הדיבור ומתיבת למערב עד תיבת חמש אינו מדברי רש"י כלל רק הוא העתקת הכותב שמצא בפירושים אחרים ואינו עיקר כלל)

פסוק מ"ט (ועמודים אל האלים ר"ל בחלל האולם בפנים אצל המזוזות של כותל מזרחי שלו עמדו שתי עמודים מזה ומזה

סימן מא פ"ז כי מוסב הבית למעלה למעלה וגו'. מצודת דוד בשביל שהיה כותל הבית מסובב למעלה בבליטות בכל סביבו בכדי להניח עליהם קורות עליות הצלעות. ע"כ בשביל זה נתחרב הצלעות סביב מלמעלה ר"ל בהשניים ובהשלישים עד כאן לשונו וזה גם כן כוונת רש"י בפירושו אך נראה להגיה ולמחוק אית שי"ן של תיבת שאמרנו וכצ"ל ע"כ אמרנו כו'. אך זה אינו מדוקדק בלשון רש"י שמקודם תפש בלשונו ונסבה למעלה למעלה שמשמעותו שתיבות למעלה למעלה קאי על ונסבה ולא על תיבת ורחבה ולבסוף כתב לשונו ע"כ אמרנו ורחבה למעלה למעלה נראה שרצונו לפרש תיבות למעלה למעלה שקאי על רחבה

פסוק חי"ת ברש"י ת"י רווח צורת הבית נ"ל על תיבת אצילה מפרש המ"י רווח ור"ל גדולה ולשון אצילה מלשון ואל אצילי בני ישראל (שמות כ"ד) ור"ל כל אמה היתה גדולה בת ששה טפחים ומ"ש רש"י יסוד מחיצת הצלע כו' אין כוונת רש"י לפרש וליתן ביאור בתיבת רווח של ת"י רק הוא מלתא באנפיה נפשיה לפרש הפסוק

פסוק טי"ת ברש"י היא מחיצה מערבית כו'. באותו כותל שהוא חמש נראה מדברי רש"י שדוקא אותו כותל של תא המערבית ולא שאר כתלים משל התאים ובפסוק חי"ת משמע שכל הצלעות היה כן ביסודם ששה אמות שהרי כתוב מוסדות הצלעות לשון רבים ובאמת בעל צורת הבית גם ספר מצודת דוד כתב שכל הכתלים של התאים היו כן. בא"ד לשון אחר כו' וכן אותו שלפנים מן הצלעות נראה מלשון וכן שר"ל כמו שהכותל אשר אל החוץ של התאים היו חמש אמות כמו שנזכר בפסוק זה כמו כן היה המונח שלפנים מן הצלעות חמש אמות וק"ל בא"ד סביב סביב שכתוב במקום המונח ר"ל הכתוב בפסוק י"א. בא"ד שאין התאים מקיפין את כל הבית נראה שר"ל שאין מקיפין גם כן את האולם כי אין מקיפין רק את קדשי קדשים וההיכל ואמה אחת מן האולם ומשם מתחיל המונח חמש אמות דוק ותשכח בא"ד בית צלעות אשר לבית נגד אויר כ' פירושו זה קאי ללשון הראשון של פי' המונח שהיו במקצועות וז"ל מצו"ד בית צלעות אשר לבית ר"ל לבנין הצלעות העשויות לבית עכ"ל. בא"ד יסוד הכתלים היה נבלע בחלל התא ובש"א דיבור זה הוא בפסוק י"ב. הנה אף שבכל התאים היה היסוד נבלע בחלל התא ואינו עולה למנין לפי' רש"י אך באותו תא שכותל מערבי של ק"ק הסמוכה לחצר ע"נ גם רש"י ס"ל שהיסוד לא היה נבלע בחלל התא ועולה בחשבון דאל"כ לא תמצא מאה אמה ממזרח למערב לפי' רש"י וכן מבואר בהדיא ברש"י בפסוק י"ג וכן מבואר בצו"ה עיי"ש

פסוק יו"ד ובין הלשכות רחב עשרים אמה. (צורת הבית) פי' שהיו לשכות בנוים לצפון התאים ולדרום התאים כמו שיתבארו ואמר הכתוב בין אותם הלשכות אל התאים עשרים אמה סביב סביב לשון הפסוק דהיינו לצפון ולדרום כמו סביב סביב דגבי מונח כמו שפי' רש"י שם. ואלו עשרים אמה מהם חמשה עשר אמה שכנגד העודף של צפון ולדרום וחמש אמות עודף עליהם וכלם בשם חצר הפנימי יקראו כמו שנאמר סימן מ"ב פסוק ג' נגד העשרים אשר לחצר הבנימי ע"כ. בא"ד אצל חומתה נראה שלאו דוקא שהרי בין חומת ההיכל והלשכות היה מפסיק התאים וגם העשרים אמה שבין התאים והלשכת וק"ל

פסוק י"א ורוחב. מצודת דוד ר"ל ממזרח למערב עכ"ל. ופשוט שזה לפי' הראשון של רש"י בפי' המונח. ברש"י פנוי בקרן זויות גם כאן נמשך רש"י אחר לשון הראשון של המונח וק"ל

פסוק י"ב והבנין אשר על פני הגזרה דהיינו הבית והתאין שמכאן ומכאן. לשון הפסוק. פאת דרך הים רוחב שבעים אמה. היינו רוח מערבית מצפון לדרום שבעים אמה והא לך החשבון התא הצפוני ארבע וכותליו עשר הרי ארבע עשר וחמש מקום הפנוי בין התא לבית הרי תשעה עשר רחב ויסוד הכתלים היה נבלע בחלל התא ובמקום הפנוי וכותל היכל ששה הרי עשרים וחמשה וחללו רחב עשרים הרי ארבעים וחמשה וכותל היכל דרומי ששה הרי חמשים ואחד ותשעה עשר שלתא הדרום סך הכל שבעים ואף על פי שהם שני פירושים ברש"י פי' האחד שהמונח היה בין התאים ולשון בית החליפות ולפי' זה לא היה מונח בין התאים לבית אדרבא הכותל של הבית לצפון ולדרום היה כותל גם כן לתאים כמו שפי' רש"י על פסוק ו' להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית מכל מקום לענין החשבון תפס רש"י פי' שני הפרושים פי' אחד שמונח היה בין בית החליפות לתאים כדי להשוות בנין בית זה לבנין בית שני ושם מצינו שלא היה פתח לתאים לצד חוץ כי אם לאחד ואלו פי' השני שלא היה כאן מונח כלל כ"א בין התאים לבין הבית וע"כ הפתח נמי היה למונח שבין התאים לבית ולפי זה משמע מן הפסוק שכל התאים היה להם פתחים למונח כמו שכתוב סתם ופתח הצלע למונח ולא פי' איזה צלע אבל אם נאמר גם כן פי' האחד שהיה מונח גם כן בין בית החליפות ובין התאים נוכל לומר שפיר שלא היה פתח כי אם לתא האחד המזרחי והא דלא פי' הפסוק איזו צלע משום שהפסוק מיירי ממונח זה שבין בית החליפות לתאים ואצל מונח זה לא היה צלע אחר כ"א זה ולא הוצרך לפרש ופי' שני תפס רש"י שהיה מונח גם כן בין התאים לבית כדי לקיים החשבון ורוחב דרך הים שבעים אמה עכ"ל צורת הבית וכתב עוד בשם רבינו שמעיה תלמיד רש"י ז"ל על פירוש השני שכתוב ברש"י שהיה גם מונח בין התאים לבית שאינו מרש"י כלל רק תלמיד טועה כתב זה אלא שהתאים היו מחוברים לכותלי הבית וכותלי הבית היו גם כן כתלים לתאים ומוכרחים אנו לומר כן כפי שמשמע מפסוק ו' להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקורת הבית כמו שפי' רש"י שם ועל החשבון