יסוד ושרש העבודה רסח

אשר ליהודה ולפי שהיה חלק בני יהודה רב לפיכך נטלו בני דן גם כן בגורלו כמו שכתוב לעיל בגורל בני שמעון וכן כתב רש"י ביחזקאל מ"ח: ומ"ש בפסוק מ"ג אלון ותמנתה ועקרון ערים אלה היו ג"כ של יהודה כמו שכתוב ביהושע ט"ו ועבר המנה וגו': ומ"ש רש"י בזאת הברכה שדן נטל בתחילה בצפונית מערבית עקרון ובנותיה כו' ולא ספקו להם באו ולחמו עם לשם והיא בצפונית מזרחית נמצא משמעות רש"י שם שעקרון היה בצפונית מערבית לא"י ולפי הנראה היה עקרון בגבול יהודה שהוא דרום א"י ואפשר לומר שמ"ש רש"י צפונית מערבית ר"ל ליהודה אך אין לשון רש"י משמע כן מיהו אפשר לומר לפי שמירושלים עד הנהר פרת שהוא מצפון א"י היה ט"ו יום כדאיתא במסכת תענית דף י' וארץ ישראל היה ארבע מאות פרסה נמצא מצפון יהודה ששם היה ירושלים לדרום א"י היה כ"ה יום ומירושלים והלאה היה מיצר יהודה מרחיב לעקרון לצפון א"י ושפיר י"ל על עקרון שהיא בצפונית מערבית לא"י לפי חלק רוחב הארץ אי נמי יש לומר שב' עקרון היו אחת בדרומית מערבות והיא של יהודה ואחת בצפונית מערבית והיא של דן מיהו כאן משמע שהוא עקרון שאצל תמנה שהיו סמוכין זה לזה כמ"ש יהושע ש"ו ואלון ועקרון ותמנא: ומ"ש ויעלו בני דן וילחמו עם לשם ולשם היא מערת פמיס כדאיתא בב"ב דף ע"ד ולשם היה סמוך לבשן כמ"ש יזנק מן הבשן והגיע גבולם מבשן עד מקצוע מזרחית צפונית לא"י ועד מקום שהירדן נופל בכנרת ומתקרב לא"י עד כאן לשונו ספר קצוי ארץ סליק בס"ד גבולי ארץ ישראל של ספר יהושע והא לך הציור של הגבולין הועתק מספר קצוי ארץ

ביאור בנין העתיד סימן מ'

הגם הלום ראותי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית העתיד תוב"ב וביד האיש קנה המדה והיא עומד בשיעור להעלות עליו כעטרת תפארת עוסק בבנינה כאשר הראתיך בעיניך ושמה למעלה בפ"ב משער הניצוץ בשם ילמדנו ועי"ש

והנה פי' רש"י ז"ל עמוק מי ימצאנו מגודל הקצור בפירושו אשר לזה הערתו בקדושה קם אחריו ובנה בית המלוא למלאות דבר קדשו הגאון בעל תוספות י"ט בספר צורת הבית שחיבר ואף גם זאת משם בארה היא הבאר הטיב לבני דורו שלבם רחב כפתחו של אולם אבל אנן אם הראשונים וכו'. לכן בכדי לזכות את הרבים אנשים כערכי אמרתי אלכה נא ואספתי באמרים אחרי הקוצרים ביאור קצר מבעל צורת הבית וספר מצודת דוד ושמו אותם איש איש על דגלו באותות על סדר הפסוקים ובקצת תוספת ביאור בעז"ה בכדי שיהא פי' בנין יחזקאל ערוך בטיב פירושו כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני כל האדם וכל אדם יקח מן המובן לפניו להבין ולהורות את צורת הבית בכל מוצאיו ומובאיו ולא יצטרך לחפש אחריו אנה ואנה. היום הזה אחל. בעזר המוחל. ולא איחל. ינקני משגיאות אשר לבי זוחל

פסוק ב' סוף פסוק ועליו כמבנה עיר מנגב. מצורת הבית העיר בדרום והבית בצפון כמו במפורש בסוף הספר

פסוק ה' והנה חומה מבחוץ לבית זה חומה נמוכה והיתה מרובעת חמשה מאות קנים וכל קנה שש אמות וכל אמה ואמה וטופח באמה בת חמשה. וימד את רחב הבנין כלומר עובי החומה קנה אחד וקומה קנה אחד שחומה זו היתה נמוכה ששנינו כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ורואה פתח ההיכל כו'. כן כתב רש"י ז"ל אף על פי שיש להבין פשט הכתוב שסביב כל הר הבית היתה חומה זו נמוכה לא בלבד למזרח אכן מאחר שבני בית שני בנאוהו במקצת דומה לזה הבנין לבן הביא רש"י זו המשנה כצורתה ולא חילק בין בנין לבנין אחרי שאפשר לפרש שהכתוב מסכים לבנין ההוא שהרי במזרח היה עומד כנלמד מעניינו

פסוק ו' ויבא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויבא במעלותיו ששיפוע ההר הולך ועולה מן החומה נמוכה שנקרא דיל בבית שני עד עזרה נשים ועזרת נשים החלל שלה ממזרח למערב אורך שלש מאות ושבעה עשר אמות ורחבה מצפון לדרום שלש מאות ושנים עשר אמות והחומה המקיף את החלל הזה עוביה ששה אמות ובאמצע כותל מזרחי היתה פתח חללה עשר אמות נמצא שנשאר מן השלש מאות ושנים עשר אמות כתיפות לפתח קנ"א אמות מכאן וקנ"א אמות מכאן. (וז"ל ספר מצודת דוד) ודע כלל אחד שחלל עזרת נשים היה ממזרח למערב שלש מאות ושבעה. עשר אמה ומצפון לדרום היה שלש מאות ושנים עשר אמה חללו ובתוך החלל הזה של עזרת נשים היה נבנה בתוכו עזרת ישראל והאולם וההיכל וקדשי קדשים וכל התאים והלשכות וגם אחר כל הבנינים האלו עדיין נשאר פנוי מצפון הכותל של כל הבניינים הי"ל עד צפון כותל של עזרת נשים כפי השיעור שמבואר בפסקים וכן בדרום נשאר כפי השיעור הנ"ל שנשאר בצפון וכן ממזרח של עזרת ישראל עד כותל המזרחי של עזרת נשים נשאר מקום פנוי כפי השיעור שמבואר בכתוב וכן מכותל מערבי של קדשי קדשים עד כותל מערבי של עזרת נשים נשאר גם כן מקום פנוי כפי השיעור המבואר בפסוקים ואין שיעור המקום הפנוי שמגיע עד