יסוד ושרש העבודה רסה

הועתק מס' קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין

סימן ט"ו פסוק ז' אשר נוכח למעלה אדומים אינו מובן אם הי ו עומדים נוכח זה מול זה מצפון לדרום או ממזרח למערב אך הדעת נוטה שפירושו מצפון לדרום ועכ"ז לא ידוע אם היה מעלה אדומים לפנים מן החוט אם מחוץ לחוט אך מלשון רש"י שכתב נמצא הנחל חוץ מן החוט נראה שמפרש שמעלה אדומים לפנים מן החוט וצ"ע. פסוק ח' ימה אינו ידוע אי קאי על מערב של גיהנם או על מערב של כל ארץ ישראל פסוק ט' ותאר הגבול בעלה. ז"ל ס' קצוי ארץ החוט יוצא עוד בבליטתו וגבול יהודה מרחיב עד בעלה וכן פי' רש"י בזבחים עכ"ל. ונראה מדבריו שבעלה אינה בגבול יהודה אלא שהגבול היה מרחיב עד בעלה ולא בעלה בכלל. פסוק ל"ב ברש"י ובפרטן אתה מוצא שלבים ושמונה כשתדקדק בחשבון צריך לחשוב בפסוק כ"ה וחצר חדתה לשתי עיירות גם וקיריות חצרון לשתי עיירות אף שלא כתוב וחדתה וחצרון בוי"ו וצ"ע

סימן ט"ז פסוק א' מירדן יריחו למי יריחו מזרחה. ז"ל ס' ק"א למזרח מתחיל הגבול מירדן יריחו והלך למי יריחו ויריחו לא היה בגבול בני יוסף רק בגבול בנימין כו' עכ"ל. פסוק ג' והיו תוצאותיו ימה ז"ל ס' ק"א ולא הספיק לפרש כל מיצר דרומה של בני יוסף עד הים הגדול לפי שגבול בנימין היה מפסיק ביניהם מעטרות אדר אשר מנגב לבית חורון התחתון עד גבול בני יהודה ועדיין לא נתפרש לכך סתם והיו תוצאותיו הימה עכ"ל. פסוק ה' ויי גבול בני אפרים כו' ז"ל כ' ק"א אפרים ומנשה חלקו ביניהם כל אחד נטל חלק בפני עצמו כמ"ש לקמן סי' י"ז פסוק י' נגבה לאפרים וצפונה למנשה ומיצר דרומה של אפרים כבר מפורש למעלה מהירדן עד הים הגדול ועתה מפרש רוחב גבולו מן הדרום לצפון. ומ"ש מזרחה עטרות אדר עד בית חורון העליון ר"ל עטרות אדר היה במיצר דרומה של אפרים והיה רוחבו מגיע לצפון עד בית חורון העליון עכ"ל פסוק ו' המכמתת מצפון ז"ל עכשיו מפרש עד היכן הגיע רוחבו עוד להלן ואמר מבית חורין הלך הגבול למערב למכמת' מצפון ר"ל שמכמתת היה למטה לצד מערב תחת בין חירון ומתחילה היה החוט הולך מבית חורון לצד מערב מעט עד שעבר צפון מכמתת ושוב התחיל להתרחב רוחב גבול מזרח שלו לצד צפון ומ"ש בפסוק ונסב הגבול מזרחה תאנת שילה פי' מצפון המכמתת התחיל עוד להרחיב הגבול לצפון למזרח תאנת שילה ועבר אותו ממזרח ינוחה פי' החוט יוצא עוד בבליטתן והגבול מרחיב עד למזרח ינוח כל זה היה רוחב גבול אפרים מעטרות אדר עד ינוח ועתה חוזר ומפרש מינוח למזרח ולמערב וזה שאמר בפסוק ז' וירד מינוחה למזרח עטרות ונערתה שהם למעלה כנגד מזרח ינוח ופגע בירחו שהיה עוד למעלה למזרח. ויצא הירדן מיריחו היה המיצר הולך למזרח אפרים הירדן מדרום לצפון ר"ל שהירדן היה גבול מזרח של אפרים מדרום לצפון ושם במיצר צפון היה עיר ושמה תפוח וזה שאמר בפסוק ח' מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה פי' מתפוח יסוב החוט מדת אורך הארץ ממזרח למערב לנחל קנה מנגב לנחל כמש"כ בגורל מנשה והיו תוצאותיו הימה פי' מנחל קנה הלך הגבול למערב ים הגדול וערים אלה מתפוח עד נחל מנה היו לאפרים בתוך ערי מנשה כמו שמפורש בגבול מנשה. עכ"ל ס' קצוי ארץ בשינוי לשון קצת. ומ"ש (בפסוק ח') זאת נחלת מטה בני אפרים וגו' והערים המבדלות וגו' ז"ל ר"ל עם הערים המבדלות שהרי כתוב כאן מתפוח ירד הגבול ימה נחל קנה ר"ל למערב ארץ ישראל לנחל קנה ומתפוח עד נחל קנה היה לאפרים בתוך ערי מנשה כו' עכ"ל

סימן י"ז פסוק ז' מאשר המכמתת אשר על פני שכם ז"ל גבול דרום אשר היה צפון מנשה כמש"כ לקמן ובאשר יפגעון מצפון. והיה רוחב גבול מנשה מאשר דהיינו מצפון והלך לדרום עד גבול אפרים עד המכמתת אשר על פני שכם וזהו מכמתת הנאמר בגבול בני אפרים וירד הגבול היהה המכמתת מצפון וזה שכתוב מאשר המכמתת אשר על פני שכם ר"ל רוחב גבול מנשה עם הערים שהיה לאפרים על גבול מנשה ואח"כ מפרש עד הימין הגיע הרצועה שהיה לאפרים על גבול מנשה ואמר והלך הגביל אל הימין ר"ל מכמתת הלך חוט המיצר ממערב למזרח אל עיר ששמה ימין ולתרגם יונתן משמע מיצר דרום כמו צפון וימין ועוד הלך הגבול למעלה אל יושבי עין תפוח זה היה חוט מיצר דרומי של הרצועה במה שהיה לאפרים על גבול מנשה דהיינו ממכמתת שהוא לצד מערב עד תפוח שהוא לצד מזרח וחוזר ומפרש הפסוק למי היה אותו רצועה ואח"כ מפרש הפסוק מיצר צפון אותה רצועה דהיינו בפסוק ח' מפרש הפסוק למי היתה אותה רצועה וז"ש למנשה היתה ארץ תפוח הכפרים והחצרים ותפוח העיר עצמה אל גבול מנשה לבני אפרים ובפסוק ט' נפרש מיצר צפון אותה הרצועה וז"ש וירד הגבול נחל קנה ר"ל מתפוח הלך הגבול הצפוני למערב לנחל קנה ומ"ש הפסוק ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה ר"ל לא תפוח לבד היה לאפרים על גבול מנשה אלא כל הערים שבתוך אותה רצועה שהיה לאפרים בתוך ערי מנשה היה נחל קנה במקצוע צפונית מערבית עד חכמתת שהיא בדרומית מערבית ומשם למזרח עד תפוח שהיא במקצוע צפונית מזרחית של הרצועה עד עין של תפוח שהוא מקצוע דרומית מזרחית של הרצועה אבל כל ר חב רוח מזרחית של אפרים היה מרחיב עוד לצד דרום דהיינו מעון תפוח הלך עוד מיצר המזרחי לצד דרום עד יריחו שהיה עומד אצל מקצוע דרומית מזרחית של אפרים ונחל קנה נקרא על שם העיר קנה שהיתה כנגדו בגבול אשר. ומ"ש בפסוק ט' נגבה לנחל ר"ל חוט המיצר מתפוח הלך בדרומה של נחל והוא צפון מרצועה שהיה לאפרים על גבול מנשה ומנגב לנחל ירד הגבול ימה לים הגדול והוא צפון אפרים כמש"כ גבול בני אפרים בסי' ט"ז פסוק ח' מתפוח הלך הגבול ימה נחל קנה והיו תוצאותיו הימה ומ"ש בפסוק זה וגבול מנשה מצפון לנחל ר"ל אחרי שכתב מיצר דרום מנשה חוזר ומפרש מיצר צפון מנשה והיה מצפון לנחל נמצא שרוחב הגבול מנשה כל רוחב הנחל עכ"ל בשינוי לשון קצת לתוספת ביאור. פסוק י' נגבה לאפרים וצפונה