יסוד ושרש העבודה כו

הזמן והחיוב לחוקי הזמן וסדרו ואסדר לפניך בעז"ה כל עבודת הבורא ית' שמחצות לילה ואילך עד חצות לילה של מחר: הנה קימת חצות לילה לעבודת הבורא ית"ש ידוע ומפורסם גודל מעלתה בזה"ק במקומות הרבה. וכדי לעורר לבב אנוש כערכי לעבודה זו הרמה אעתיק לפניך ב' וג' מאמרים מזה"ק בקיצור נמרץ למען ירוץ הקורא בו ולגודל אהבת הקיצור. וז"ל זה"ק פ' ויקרא ד' י"ג ע"א ת"ח בשעתא דב"נ קם בפלגות לילא למלעי באורייתא כו' קב"ה אצית ליה כמה דאוקמוהו דכתיב היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני וכל אינון אוכלסין לעילא וכל בני תושבחת' דמזמרן למאריהון כולהו משתבחי בגין תושבחת' דאינון דלעי באורייתא ומכרזי ואמרי הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' אתון ברכו את ה'. אתון שבחו למלכא קדישא. אתון אעטרו ליה למלכא וההיא איילתא (פי' השכינה הקדושה) מתעטרא בה בההוא ב"נ וקמת קמי מלכא ואמרת חמי במאי ברא אתינא לקמך במאי ברא אתערנא לקמך ומאן אנון דשבחא כלהו דלהון קמי מלכא הדר ואמר העומדים בבית ה' בלילות אלין אקרון עבדי ה' אלין אתחזון לברכא למלכא וברכתא דלהון ברכתא הה"ד שאו ידיכם קדש וברכו את ה' וגו' אתון אתחזון דמלכא קדישא ית' על ידייכו וברכתא דעל ידייכו ברכתא היא עכ"ל. ובד' כ"א ע"ב ז"ל כד אתפלג לילא כרוזא קאים וכריז ופתחין פתיחו כו' זכאה חולקיה מאן דאתער בההוא זמנא ואשתדל באורייתא וכל מאן דקאים בההוא זמנא אקרי חברי' דקב"ה וכנסת ישראל כו' ומלייהו אתיין ושרין בחיק' דמלכא כדין פקיד מלכא ובספר' כתובו כל אינון בני היכלי וחוטא דחסד אתמשך עלייהו דמההוא חוטא אתעטר ב"נ בעטרא דמלכא ומני' דחלין עלאין ותתאין ואפי' בזמנא דמאריהון דדינא קיימא למדין עלמא הוא עאל בכל תרעי מלכא ולית מאן דימחי בידוי ואינון מאריהון דדינא לא דיינין עליה דינא בגין דהא אתרשים ברשימו דמלכא דאשתמודע דאיהו מהיכלי' דמלכא ובנ"ד לא דיינון עליה דינא זכאה חולקהון דצדיקיא כו' עכ"ל וז"ל בז"ח במדרש הנעלם ד' י"ז ע"ג א"ר יוחנן א' רב כשהקב"ה יוצא מאותן עולמות דכסיף בהו ובא להכנס עם הצדיקים בג"ע (פי' בחצות לילה) הוא ממתין ורואה או שומע קול העוסק בתורה דתנן ההוא קלא ניחא קמיה מכל שירין ותושבחן דאמרי מה"ש לעילא הה"ד אל גנת אגוז ירדתי לראות מאי לראות לראות אותם העוסקים בתורה עכ"ל והעונש ר"ל מי שאינו קם בחצות מבואר ג"כ בזה"ק פ' ויקרא דף כ"ג ע"א וז"ל פתח ר' יוסי ואמר לא אמר איה אלהי עושי נותן זמירות בלילה ת"ח בשעתא דאתער רוח צפון ואתפלג לילא הא אוקמוה דשלהובא חד נפיק ובטש תחות. גדפא דתרנגולא ואקיש גדפוי וקרי כו' כדין אינון בני מהימנותא קיימין ויהבין גבורא וחילא לכנסת ישראל וכדין אקרי רנה דאורייתא וע"ד ירית דוד מלכותא הוא ובנוי לעלמין ולדרי דרין וכד תרנגולא קרי ובני נשא ניימי בערסיהו ולא מתערי תרנגולא קרי לבתר ואמר מה דאמר והא אוקמוה לבתר בטש בגדפוי ווי לפלני' נזיף דמארי' שבקא דמרי' דלא אתער רוחא ולא אשגח ליקרי' דמרי': כד נהיר יממא כרוזא קרי עלי' ואמר ולא אמר איה אלהי עושי נותן זמירות בלילה לסיימא ליה באנון תושבחן ולמהוי כלא בסיועא חדא וכד איהו אשתכח באורייתא כו' עכ"ל. ובודאי צריך התלהבות גדול כאש אוכלת לעבודה הרמה זו כי היצר אינו מניח את האדם לקום בחצות ממש אך צריך התגברות גדול כנגדו כדי להנצל מעונש גדול הנ"ל ר"ל. ועכ"פ מי שאינו זוכה לקום בתמידות בחצות ממש יזרז א"ע להקדים לקום באשמורת כל מה שיוכל ויזהר האדם מאד שלא יתגרה בשינה בלילה כי הרבה שינה עושה. וז"ל זה"ק פ' בראשית דף י"ט ע"ב כו תענוגי בני אדם דמתענגי בשינתא דלילא נפקא מינייהו שדה ושדות עכ"ל. ויזהר האדם מאוד להכין כלי עם מים סמוך למטתו בכדי שיוכל לטול ידיו תכף אחר שיעיר משינתו ולא ישהה ח"ו טומאה על עצמו. וז"ל הזוה"ק פ' וישב ד' קפ"ד ע"ב ר"ש פתח ואמר ארחץ בנקיון כפי כו' אבל ת"ח רזא דמלה דהא לית לבר נש בעלמא דלא טעים טעמא דמותא בלילא ורוח מסאבא שריה על ההוא גופא מ"ט בגין דנשמתא קדישא אסתלקת מניה דב"נ כו' וכד נשמתא אתהדרת לגופא