יסוד ושרש העבודה רמג

מה הוא וגו תחמון מנה ההוא עלמא ודהיא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. ואת העם היושב עליה אינו צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין דינין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. החזק הוא הרפה. בה תחמי אי זכו לב האי כד אתקפו על יצרהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא ולילה או אי ארפו ידייה מנה וזכו לכל האי. המעט היא אם רב. אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחנו ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל הא לא. ומה הארץ השמנה היא אם רזה. מדאוריי' תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבה פו אי אזעיר מנה כלום. היש בה עץ אם אין. האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא עכ"ל. וז"ל בז"ח פ' נח דף י"ט ע"ג תאנא שבע פתחים יש לנפשות הצדיקים להכנס עד מקום מעלתם ועל כל פתח ופתח שומרים. הפתח הראשון נכנסת הנשמה במערת המכפלה שהיא סמוכה לגן עדן ואדם הראשון שומר עליו זכתה הוא מכריז ואומר פנו מקים שלום בואיך ויוצאה מפתח הראשון. הפתח השני בשערי גן עדן ומוצאה את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת זכתה נכנסת בשלום ואם לאו שם תקבל עונשה ותשפט בלהב הכרובים וכנגדם היו הכרובים במקדש בשעה שהכהן נכנס ביום הכפורים זכה נכנס בשלום לא זכה מבין שני הכרובים יוצא להב ונשרף מבפנים ומת והיו מכוונים כנגד אלו אשר בשערי ג"ע לצרף הנש ות זכתה הנשמה נותנין לה פנקס סימן ליכנס ונכנסה בגן עדן אשר בארץ ועמוד אחד של ענן ונוגה מעורב זה בזה ועשן ונוגה סביביו שנאמר וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונוגה והוא נעוץ מלמטה למעלה לשערי שמים זכתה לעלות למעלה עולה באותו עמוד לא זכתה יותר נשארת שם ומתעדנת מהטוב אשר למעלה דאמר ר' יוסי ראיתי גן עדן והוא מכוון כנגד פרכת קרח הנורא אשר למעלה והיא נהנית מזיו השכינה תבל אינה נזונת ממנה. זכתה לעלות עולה באותו עמוד עד שמגעת הפתח השלישי והוא נגד הרקיע הנקרא זבול ומגעת עד ירושלים אשר שם ושם שומרים זכתה פותחין לה הפתחים ונכנסת לא זכתה נועלים השערים ודוחים אותה לחוץ ונוטלים פקנסה ממנה והנשמה אומרת מצאוני השומרים הסובבים בעיר אלו מלאכי השרת השומרים בית המקדש וירושלים אשר למעלה נשאו את רדידי מעלי זהו פינקס שלה סימנה שומרי החומות כד"א על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים זכתה לעלות נכנסת שם באותן השערים ומשבאת להקב"ה בבית המקדש אשר למעלה ומיכאל השר הגדול מקריב אותה לקרבן א"ר יצחק לר' חייא מה קרבן הוא זה יכול לומר כשאר הקרבן א"ר חייא הקרבה זו היא כאדם המקריב דורון לפני המלך ומיכאל הולך עמה עד הפתח הרביעי והחמישי והששי אמר לפני הקב"ה רבש"ע אשרי בניך בני אהוביך אברהם יצחק ויעקב אשריהם הצדיקים הטובים הזוכים לזה עד שמגיעים לשער השביעי שהוא ערבות וגנזי חיים טובים מצויין שם וכל נשמתם של צדיקים כלם שם ונעשים מלאכי השרת ומקלסין לפני הקב"ה ונזונין מזיו השכינה אספקלריא המאירה ושם המנוחה והנחלה ונוח חיי העולם הבא אשר עין לא ראתה אלהים זולתך כו' עכ"ל. וז"ל בפ' תולדות דף כ"ג ע"ב כל צדיק וצדיק יש לו מדור לפי כבודו ולפי הראוי לו מאן דאתי מראובן שם מדורו עם הצדיקים מן ראובן וכן כל שבט ושבט כו' והשבטים עומדים לעדים לכל צדיק וצדיק הה"ד ששם עלו שבטים שבט יה עדות לישראל להודות לשם ה' א"ר יהודה נשמתו של צדיק יודעת ומכרת לעוה"ב מה שאינו יודע ומכיר מלאך ומשר' הה"ד אמרו צדיק כי טוב כי טוב ממלאכי השרת וכתיב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה עכ"ל. וז"ל ג"כ בז"ח פר' בלק דף מ"ג ע"א וכד בר נש נפיק מהאי עלמא כלהו בין צדיקים בין חסידים ותמימין וחייבין ורשעים כלהו עברין בקורחא למחמי ליה לאדם קדמאה לכל בני עלמא. ותמן נטלי אורתא או לג"ע או לגיהנם כל אינון דאורחייהו לג"ע מתקרבין לגבי חומה דלבר מאינון תלת חומות דתמן כדין נפיק חד ממונא ויתער קמייהו וקארי ואמר זכאין אתון צדיקייא בעלמין כלהו וההוא ממנא יעזריאל שמיה אוליף לון אורחא ואזלין קמיה עד ארעא חדא דגיהנם והאי ממנא קרי בחיללא צנון חננא צנון יקידת'. בההיא שערא בבהילו מצנן ליה ועאלין כלהו וטבלין ועברין. וכלהו חייביא אתמסרן בידא דדומה ועאלין בגיהנם וכל אינון זכאין לא אתמסר בידו אלא בידי דהאי ממנא כיון דטבלין ועברין ההוא ממנא אזיל קמייהו עד דמטין לפום חומה דגנתא דעדן וההוא ממנא קארי לפחתא ואמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים כדין פתחין פחתא ואעיל ליה לגאו וכן לכל פתחא ופתחא. כיון דעלו לגאו לאתר צדיקייא אחרנין קיימין. כמה חדוה על חדוה וכמה חידו על חידו על צדיקייא וכל בני מתיבתא חדאין. לסוף תלת יומין דאתטמרן בהיכלין ידיעאן נפקין ואוירן נשבין ומצטיירין כלהו בדיוקנייהו ומכאן ולהלאה ירתי אחסנת ירותא כדקא חזי לכל חד וחד. חיזותא דאתחזיא בג"ע מחיזו יקרא דיוקנא דכל דיוקנין וגיון דכל גוונין דמלכא קדישא לא אתגלי בהיכלא ולא באתר חד אלא אתפתח רקיעא מרקמא על גבי גנתא לד' סטרין ואתמליא מציוא יקירא קדישא ואתחזי תמן ואתנהרון כהו צדיקייא מאן חאמי חדווה דא וכסיפא דא דההוא נעם ה' כו' עכ"ל וז"ל בהיכלות דפ' בראשית דף ל"ח ע"א שבעה היכלין מדורין כו' ובהו הוה דיוריה דאדם ולבתר דאתתרך מגנתא דעדן אתקין לון קב"ה לנשמתיהון דצדיקייא לאשתעשעא בהו כדקא חזי מזיוא דיקרא עלאה וכל חד וחד אתתקן כגוונא דלעילא וכגוונא דלתתא כמה דאוקמינא

ברא קדמאה אחר דאיהו מתתקן לתתא למהוי כגוונת דלעילא והא אתערו חברייא נמוסי דגנתא דעדן כמה דאיהו ברזא עלאה דאיהו מתקן לגו גו טמירא דרזא דלתתא גניז וסתים מכלא ולא שלטא ביה עינא בר נשמתהון דצדיקייא למהוי גליפן לעילא ותתא ולאסתכלא מתמן ברזא דמאריהון ובענוגא דלעילא ואלון אינון צדיקיי' דלא אתחלפו יקרא דמאריהון בגין דחלא אחרא כו' היכלא דא קאים בדיוקנא דרזא עלאה בגין דכד נשיקין דצדיקייא נפקי מהאי עלמא עאלין גו אלין היכלין די בגנתא דעדן דלתתא ותמן יתבין כל חד וחד כל ההיא זמנא דאצטריכא נכמרא למיתב תמן. ובכל היכלא והיכלא אית דיוקנין כגוונא דלעילא ודיוקנין כגוונא