יסוד ושרש העבודה רלב

יבואו לפנינו בעז"ה בפרק שאח"ז אבל הקריאה והכוונה אינם באים כאחד ובעוד שיכוין במחשבתו איזה כוונה בשמחה עצומה יקרא הקורא כמה תיבות להלן. אבל אם אינו בטוח בעצמו מבלי פנות מחשבתו לבטלה באם שומע ושותק אזי יותר טוב לאדם שיקרא בלחש עם הש"ץ מלה במלה מתוך המגילה ועכ"ז יזהר מאד לכוין הכוונות בכל היותר אפשרי כי עיקר קריאת זו הלולא בלבו ומחשבתו כנ"ל. אבל בברכת המגילה אף גם זאת שסמוך לבו לא יירא מפינת מחשבה זרה יותר טוב לאדם וראוי לברך בפני עצמו בהיות כי מגודל חדוה ושמחת עוצם הנס הפרטי נהרא פשטא בכל תפוצות ישראל שהש"ץ משורר ומנגן ברכת המגילה ונמשכין בשיר כל תיבה מחברתה ומתוך כך יתבלבל כוונת השומע לצאת וע"כ ראוי שכל אחד יברך בפני עצמו והוא אומר על המוגמר כל ברכה בכונתה הראויה ועוד שהש"ץ מאריך בנגון כל ברכה וברכה ויכול גם כן לענות אמן בכוונה עצומה אחר סיום ברכת הש"ץ ודי בהערה זו וקודם שיתחיל לברך ברכת המגילה יאמר לשם יחוד כו' הריני מוכן לקיים מצות עשה ול"ת יהי רצון מלפניך רבון כל העולמים שיהא חשוב לפניך קריאת מגילה שאקרא או שאשמע כאלו כוונתי בכל צירופי שמות הקדושים היוצאים מר"ת ומס"ת וכאלו כוונתי בכל הכוונות שכוונו בה אנשי כנה"ג ויהי נועם כו'. והמעיין בכתבי האריז"ל יראה נפלאות משמות הקדושים הנרמזים במגילה בר"ת ובס"ת שיכוין בהם בשעת קריאתה ואח"כ יברך הברכות ויכוין בהם ע"ד הכוונה המבוארת למעלה בברכת נר חנוכה עי"ש. ובשמחה עצומה במחשבתו יותר ויותר

פרק חמישי

בפסוק לקיים עליהם להיות עושים וגו' (ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים) יקבל עליו במחשבתו מ"ע זו של קבלה לקיימם למחר ובקריאה של מחר יקבל עליו לקיימם ביום הזה אחר קריאת המגילה. ובפסוקים וקבל היהודים את אשר החלו לעשות וגו' (וקבלו היהודים ועל זרעם) וגו' ראוי לאדם לקבל במחשבתו ג"כ כל המצות השייכים ביום הזה עם קריאת המגילה עליו ועל זרעו. ובודאי מי שיעיין בכתבי האריז"ל סוד קריאת המגילה ושרשה יאחוז אותו יראה ופחד גדול לקרותה בכוונה עצומה. ודי בהערה זו ואחר הקריאה יברך הברכה בכוונה ובהודאה עצומה במחשבתו להבורא ית"ש ויתעלה. אח"ז יאמר קדושה דסדרא בכוונה עצומה וביחוד השבח הגדול של עלינו לשבח. ואחר ביאתו לביתו ראוי להרבות בנרות כמו שאר י"ט ממש להורות על גודל שמחת לבבו בישועתו ית"ש ויתעלה. ובז"הק ובתקונים שהובא מאמרם למעלה בפרק א' משער הזה מבואר שב' ימים דפורים הם בחשבון ימים של חגים ומועדים ונכללים בפסוק אלה הם מועדי לכן ראוי להרבות בנרות כנ"ל ויזהר האדם במ"ש המ"א לקרות המגילה לפני הנשים שבביתו וכ"ה באבודרה"ם בשם הירושלמי ובלילה הזה לא יבטל ח"ו קימת האשמורת בכל התקון והלימוד

פרק ששי

הבקר אור והאנשים ישלחו את ידם להדר בקיום המצוה של מתנות לאביונים קודם התפילה בכדי שיוכל האביון להכין צרכי הסעודה. וקודם שישלח המתנות לאביונים יאמר בשמחה עצומה לשם יחוד כו' הריני מוכן לקיים מ"ע שכתוב בתורתינו הקדושה שציוני יוצרי ובוראי ב"ה וב"ש של נתון תתן ושל פתוח תפתח וגם מ"ע של קבלה ומשלוח מנות לאביונים ע"כ. ויזהר האדם מאד ומאד שלא יבא ח"ו שום ביוש ובזיון דהיינו שלא יתן לו השליח בפני רבים ויתבייש ומוטל על האדם להזהיר השליח בזה. וגם יראה האדם שגם אשתו ובניו הקטנים יקיימו מתנות לאביונים שמ"ע זו הוא חיוב על כל איש ואשה ולחנך בניו הקטנים כמו בשאר כל המצות ומה נכבד היום הזה והוא העולה על כל שאר ימות השנה במצות הצדקה כי ביום