יסוד ושרש העבודה רכח

בשערים הקודמים בפרט הצריך לכלל כל ברכת המצוה אך בחתימת ברכה זו באמורו להדליק (נר חנוכה) יכניס בלבו ובמחשבתו שמחה עצומה באלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד על עוצם הנס שנעשה בימים האלו בבית המקדש בפך של שמן כדאי' בגמ' הקדושה שכשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים כו' ולא היה בו כדי להדליק יום א' ונעשה בו נס והדליקו ממנו ח' ימים. ע"פ כתבי האריז"ל הנוסח להדליק נר חנוכה. ובברכת (שעשה נסים לאבותינו כו') יתן הודאה עצומה במחשבתו ושבח גדול ליוצרנו ובוראנו ית' שמו ויתעלה על כלליות כל הניסים והישועות הגדולות שעשה עם אבותינו בימים ההם. וברכת (שהחיינו) הלא מלתו כבר אמורה למעלה כוונתה בשערים הקודמים ולא יברך אותה כמצות אנשים מלומדה ח"ו די בזה. ותיכף אחר הדלקת נר ראשון אף בשאר ימים יתחיל לומר נוסח ההודאה של הנרות הללו אנו מדליקין כו' והובא נוסח הודאה זו בטור ובש"ע ע"פ מס' סופרים ויאמר הודאה זו בשמחה עצומה ובהודאה עצומה במחשבתו. ואחר נוסח הודאה זו ראוי לומר תיכף מזמור ל' שבתהלים (מזמור שיר חנוכת הבית לדוד) במתון גדול ויכוין בהודאה של מזמור זה על התשועה שעשה עמנו ית"ש בימים האלו. גם מזמור (למנצח בנגינות כו' אלהים יחננו כו'). מצאתי: וראוי להאריך בשירים ופיוטים עד משך חצי שעה עכ"פ. ואח"ז ראוי לספר לבניו ולבני ביתו הנסים והנפלאות מפי סופרים וספרים שעשה לאבותינו יוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה בימים ההם בזמן הזה בכדי שיתנו שבח והודאה לית"ש ע"ז. ויזהר האדם מאד לחנך בניו הקטנים בהדלקת נר חנוכה במנורה בפ"ע כמבואר בש"ע סי' תרע"ו ס"ב והואיל ודשו ביה רבים להקל מלהזהר בזה לכן באתי לזרז אותם. כתוב בספרים שבנוסח על הנסים יאמר (ועל הנסים) בוי"ו כי הוא נמשך למעלה הן בתפלה הן בבהמ"ז לכן כשיתחיל ועל הנסים יכוין במחשבתו בזה"ל גם על הנסים כו' אנחנו נותנים לך ית"ש ויתרומם הודאה. ובתיבות (ועל הגבורות) יחשוב במחשבתו כמה פעמים גבורות ה' בשמחה עצומה מאד כפי שידוע לנו מספרים תהלות ה' ונפלאותיו אשר עשה בימים ההם. ובתיבות (ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך) יכניס בלבו שמחה עצומה ע"ז שנתקדש אז שמו הגדול בכל העולם

גודל מעלת נתינת הצדקה

בשמנת ימי ימי חנוכה אלו יותר מבכל השנה הובא בספרים כי ימים אלו מסגולים מאוד לתקן פגמי נפשו בנתינת הצדקה וביחוד ללומדי תורה להחזיקם ובודאי מי שיעיין בזהר הקדוש ובתקונים וכתבי האריז"ל ויתבונן שורש הדברים בימים אלו במדות וספירות העליונים הקדושים גם גודל קדושתן שנקראים מועדים ונכללים בפסוק אלה הם מועדי ואז יתבונן ג"כ גודל מעלת של התקון נתינת הצדקה בימים אלו וגודל המעשה יותר מן העושה וז"ל בתקונים של הז"ח דף ע"ב ע"ג מי ברא אלה מאי אלה אלה הם מועדי ה' ומאי אינון מועדי ה' אלין אינון חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות הרי תלת תלת אחרנין ר"ה חנוכה ופורים תלתא מנהון אקרון מועדי ה' ואנון מקראי קדש. תלתא אחרנין אקרון אלה הם מועדי עכ"ל. וז"ל בתקונים תקון י"ג דף כ"ט ע"א תמני' יומי דחנוכה לארבעה ועשרין יומין ר"ל בחדש כסליו דאנון ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ר"ל שבהם כ"ד אותיות כו' שרייא כ"ה (ר"ל שכינתא הקדושה) על ישראל בכ"ה בכסליו ואלין אנון כ"ה אתוון דיחודא דאנון שמע ישראל וגו' ודא איהו חנוכ"ה חנ"ו כ"ה כו' עכ"ל ודי בזה. וכל איש הירא וחרד לדבר ה' ירחיק בניו מנעוריהם שלא יכירו כלל צורתם של הקליפות האלו והם הקארט"ין וחנוך לנער ע"פ דרכו כו' וירחיקם מן הכיעור ומן הדומה דהיינו לשחוק בדומע"ן ובצעכצאבי"ם ושאר מיני שחוק כי לשחוק אמרתי מהולל ומעורבב כוונת התפלה ובביטול תורה ר"ל ודי בהערה זו: