יסוד ושרש העבודה רכז

שער השנים עשר שער המפקד

על כל שער השתחויה והודאה לשעבר. לאל חסדו עלי גבר. ויביאני אל שער הספון ובא באחרונה זה השער לה' בקול רנה ותודה וזה שמו אשר יקראו לו שער המפקד כי בו קרבו פקידת העדת השגחתו הפרטית ית"ש עלינו בימי חנוכה ופורים. ועלינו לשבח בפקודת הישועה ורחמים וזכרונות ספירת נסי גבורותיו למלל ולדבר. ופתח השער ההוא פותח בחובת חדש כסליו והיא מצות נר חנוכה ויהי בשער לסגור בחובת חדש אדר והיא מצות קריאת המגילה וכל חובת היום ההוא להשלים החבור הזה מראשית השנה ועד אחרית שנה. וכוונת התענית על עשרה בטבת וימי השובבים וקריאת ד' פרשיות עם פרטיהם ג"כ על סדר החדשים עמם לחבר

פרק ראשון מצות נר חנוכה

ע"כ קראו שמו חנוכה שחנו בכ"ה לחדש כסליו כמובא בטור וז"ל וקראום חנו"כה חנו בכ"ה עכ"ל

הנה חכמי הגמרא הקדושה הפליגו מאוד בזהירות (מצות נר חנוכה) ומתן שכרה בצדה אמרו הרגיל בנר חנוכה הוויין לו בנים ת"ח. וז"ל הרמב"ם סוף פרק ד' מהלכות מגילה וחנוכה. מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו עכ"ל הרמב"ם. וראוי לכל מהדר במצות בוראנו ית"ש שידליק דוקא שמן זית במנורה ולא נרות של שעוה. ויזהר האדם מאד לקבוע המנורה למטה מי"ט מהקרקע ולמעלה מג"ט ולא יסמוך בזה על אומדן דעתו בשיעור הזה רק על קנה המדה בידו למדוד שיהיה למטה כי הוא דינא דגמרא והאריז"ל כתב כוונה נוראה ע"פ סוד וצריך להזהר בזה מאד. וראיתי אם רבים הם בני הבית ומוכרחים להדליק בשאר מקומות שבבית אצל החלון או בשאר מקומות אז אינם נזהרים כלל בדין זה שיהיה למטה מי"ט אף שבדיעבד יצאו. עכ"פ לכתחילה עוברים אדינא דגמרא לכן יזהר האדם בזה מאד. בסדר ההדלקה כדעת ב"י בסי' תרע"ו ס"ה כן הוא דעת האריז"ל. בעש"ק ידליק תחלה נר חנוכה ואח"כ נר שבת כדעת הב"י ופן הוא דעת האריז"ל ע"פ סוד. ויזהר האדם מאד ומאד להדליק מבעוד יום היינו להקדים תפלת המנחה בכדי שיוכל להדליק נרות של חנוכה ושל שבת מבע"י בלי ספק כלל ורבים אינם נזהרים בזה ומדליקין כמעט בין השמשות בשביל איחור תפלת המנחה ובמוצאי שבת יבדיל תחלה על הכוס ואח"כ ידליק נר חנוכה. וקודם שיתחיל לברך הברכות יאמר בפה מלא לשם יחוד כו' בשמחה עצומה ויהי נועם כו' עד כוננה עלינו. הנה זה בלי ספק האמת יורה דרכו דרך ישר לפני איש אשר נתן לו ה' חכמה וחננו בינה ודעה להשיג עמקי סוד כוונת האריז"ל כי נטל עליו לכוין הכוונות שכתב בברכות נר חנוכה אך אני לא על הכלל כלו יצאתי בזה החבור רק להורות לאנוש כערכי הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשה לבלתי עשות את מצות ה' אלהינו ית"ש כמצות אנשים מלומדה ח"ו אך יעשה אותה בשמחה עצומה ובכוונה פשטיות הראויות לה לכל ברכה וברכה והנה כוונת אומרו בברכה הראשונה אשר קדשנו במצותיו וצונו הלא נודע