יסוד ושרש העבודה קפח

הספירה ואף אם יכוון רק פי' המלות של המזמור ע"פ פרש"י בודאי יתלהב לבו אל האהבה עצומה ועזה באלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד ואל גודל ההודאה במחשבתו על חלקו וגורלו הקדוש שחבל נפלה לו בנעימים אף נחלת שפרה לו תחת אלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד ואל גודל התשוקה על ההתגדלות שמו הגדול של הבורא ית"ש ויתעלה כי כל זה כליל תפארת בסיבות המזמור הזה. ואל כל זה יכין לבו לכוין והתחבולה שיאמר התיבות במתון גדול ויכוין פי' המלות עפרש"י ואז ממילא יתלהב לבו אל כל כוונות הראויה ודי בזה. ואחר מזמור זה יאמר תפלת (אנא בכח) ג"כ בכוונה עצומה עד מאוד במתון גדול מלה במלה ועיקר שיכוין אף ע"פ פשוטו עיקר הבקשה של תפלה זו. ותפלה זו היא ג"כ מתקוני הספירה והיא תפלה כוללת על כל ישראל ותקון הנפש מאוד וגודל מעלתה הובא בזה"ק ותקונים בהרבה מקומות. ולפי שמצות ספירת העומר הוא תקון גדול ונפלא לטהר את נפשו שנפגמה בעונות ר"ל לכן תקנו לומר אחר הספירה תפלת (רבונו של עולם אתה צויתנו כו'. כדי שיטהרו נפשות עמך ישראל מזוהמתם כו') וראוי לאדם שיתפלל תפלה זו בכוונה עצומה ובשברון לב מאוד ואם יכול להוריד דמעות מה טוב כי הוא זה כל האדם לתקן נפשו בעודו בחיים חיותו ודי בהערה זו

חול המועד

הנה אף שכבר נתבאר בש"ע א"ח הלכות ח"ה בכל פרטיו אך כראם זולת שמזלזלים בעוה"ר בקדושת ח"ה ורבים אינם נזהרים בהלכותיו ככל חוקותיו וככל משפטיו לעשותו באתי לעורר לבב אנוש כערכי במימרות של הגמרא הקדושה ולזכרון להם במאמר הזה"ק. וז"ל הגמרא פרק אלו הן הלוקין א"ר ששת כל המבזה את המועדות כאלו עוע"ג וסמיך ליה את חג המצות תשמור ופרש"י המבזה חולו של מועד שעושה מלאכה האסורה לו ובפ' אין דורשין ר' יונתן אומר ק"ו ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהם ולאחריהם אסורים בעשיית מלאכה חולו של מועד שיש קדושה לפניהם ולאחריהם אינו דין שיהיו אסורים בעשיית מלאכה כו'. ואיך לא יחרד לב האדם בעשיית מלאכה בח"ה שלא יהיה כעע"ג וככופר בעיקר ר"ל. ועיניך תחזינה משרים בזה"ק שיר השירים דנ"א ע"ג ומשם תבחננו גודל קדושת חה"מ. ובאמת אמרו חז"ל בגמרא הקדושה להתיר בחה"מ מלאכת דבר האבוד והובא גם בש"ע איזה מלאכה נקרא דבר האבד ואיזה לא ודי בהערה זו. בליל שביעי של פסח יכין אדם עצמו לומר ברכת אמת ואמונה בהודאה גדולה ובשמחה גדולה ועצומה במחשבתו שעיקר הנס בלילה הזה היה שנבקעו מימות שבכל העולם עם מי הים ועברו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמצרים נטבעו בים והתעוררות ניסים ונפלאות אלו בעולמות העליונים בכל שנה ושנה בלילה הזה ובהזכיר האדם למטה ניסים ונפלאות אלו בלילה הזה בכונה ושמחה עצומה בלבו ובמחשבתו באלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד מתעורר בזה גדולתו ורוממותו של הבורא ית"ש ויתעלה בכל העולמות. וביחוד תיבות (המעביר בניו בין גזרי ים סוף כו' וראוי בניו גבורתו כו') יאמר בהתלהבות גדול יותר ויותר ובהודאה עצומה במחשבתו עד חתימת הברכה בא"י גאל ישראל ודי בהערה זו. וראיתי בספרים שמנהג חסידים הראשונים שהיו נעורים כל הלילה הזה לספר הניסים והנפלאות של בוראנו ית"ש ויתעלה שעשה בלילה הזה לישראל הנמצאים במדרשים ובספרים גם במאמרי הזה"ק ובמזמורי תהלים המדברים מענין יציאת מצרים וקריעת ים סוף וקוראין פ' בשלח עד אחר כל השירה אשרי להם ואשרי חלקם. ולמחר אחר טבילתו במקוה טהרה יתפלל תפלת שחרית בכוונה עצומה וביחוד שירת הים שהיתה בעצם היום הזה ראוי לומר בהודאה עצומה במחשבתו להבורא ית"ש ויתעלה יותר ויותר. ובעת קריאת הפרשה ויהי בשלח פרעה יטה אזניו היטיב