יסוד ושרש העבודה קפד

ברטנורה בפ"ה בפ"ה דאבות במשנה עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים ע"ש

רבן גמליאל אומר (כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו

) ז"ל אבודרה"ם אע"פ שיאכל פסח מצה ומרור לא יצא ידי חובתו אם לא יאמר שלשה דברים למה הם באים שמצאנו שהכתוב הקפיד באמירה ובהגדה ומפרש והולך למה הם באים עכ"ל. וענין קרבן פסח מבואר בזה"ק פ' פנחס דרנ"א ע"א וז"ל אמרא דאיהו פסח אמאי אלא דחלא דמצראי ואלהא דלהון הוה אמרא אמר הקב"ה מבעשור לחדש סיבו דחלא דלהון דמצראי ותפשו לנ' ויהא אסיר ותפיש בתפישה דלכון יומא חד ותרין ותלתא וביומא ד' אפיקו לי' לדינא ואתכנשו עלי' ובשעתא דמצראי הוו שמעין קל דחלא דלהון דתפיש בתפושה דישראל ולא יכלין לשזבא לי' הוו בכאן והוו קשי' עלייהו כאלו גרמייהו אתעקידו לקטלא. אמר הקב"ה יהיה תפיש ברשותינו יומא בתר יומא ארבעה יומין בגין דיחמון יתי' תפיש וביומא רביעאה אפיקו לי' לקטלא ויחמון לי' מצראי היך אתון עבדין בי דינא. ודא קשיא להו מכל מכתשין דעביד לון קב"ה אנון דינין דינין דיעבדון בדחליהון. לבתר דיינין לי' בנורא עכ"ל בקיצור

לפיכך (אנחנו חייבים להודות כו' הודאה זו יאמר אדם בקול רם ובשמחה עצומה עד מאוד ובמתון ויפרש לבני ביתו פי' המלות עד שירה חדשה הללויה בא"י (אשר גאלנו וגאל את אבותינו) בתיבות אלו יתן האדם במחשבתו הודאה גדולה ועצומה להבורא ית"ש ויתעלה על הגאולה ויצייר במחשבתו ממש שגאל ופדה אותו ואת בניו בלילה הזה ממצרים. (רחצה מוציא מצה) ויזהר לאכול פרוסת המוציא בהסיבה שמאלית ולא יסיח דעתו בענין אחר ויחשוב בעת האכילה זו בזה"ל אני מקיים באכילת מצה זו צווי יוצרי ובוראי ית"ש שצונו במ"ע בתורתו הקדושה לאכול בלילה הזה מצה והנני מקיים מ"ע זו לתת בזה נחת רוח ליוצרי ובוראי ית"ש ויתעלה כן יחשוב במחשבתו בשמחה עצומה כל עת האכילה פרוסת המוציא משני שיעורי כזית של המוציא ושל אכילת מצה. ויזהר שלא ישהה באכילתה יותר מכדי אכילת פרס לכן ימהר קצת באכילה זו. גם יזהר שלא יסיח בין ברכת המוציא זו ובין אכילת הברכה כדי שתעלה ברכת אכילת מצה וברכת המרור על הכריכה ג"כ וכן אי' בטור סי' תע"ה. (שלחן עורך). וראוי להזהר שלא ימלא כריסו בעת הסעודה כי מלי כריסי' זני בישא היא שלא יוכל לאכול מצה של אפיקומן לתאבון. (צפון) יאמר בפה מלא ואח"כ יאכל אפיקומן ג"כ בכוונה הנ"ל דברכת המוציא. ויזהר לאכול אפיקומן קודם חצות לילה כדאי' בטור, ובש"ע ובב"י בחבורו שקול וטרי אם אכל אחר חצות לא יצא ידי חובתו. ואבודרה"ם כתב להדיא שלא יצא ידי חובתו. (ברך) יאמר בפה מלא וראוי מאוד להשתדל אחר זימון בלילה הזה. וז"ל הטור ומצוה לחזור אחר זימון והכי אתמר במדרש תהלים הקוראים את ההלל צריך שיהיו ג' שיהא א' אומר לשנים הודו. עכ"ל הטור (הלל) יאמר בפה מלא. ודעת האריז"ל אחר גמר ההלל לא יאמר יהללוך ה' אלהינו על כל מעשיך כו' אלא יתחיל לומר תיכף הלל הגדול ונשמת ובמקהלות רבבות וישתבח עד ברכות והודאות מעתה ועד עולם ואח"כ יאמר יהללוך ה"א על כל מעשיך כו' עם החתימה בא"י מלך מהולל בתשבחות וכן דעת הב"י בש"ע סי' ת"פ. ואחר חתימת הברכה של הלל ראוי לשתות תיכף כוס רביעי בהסיבה ויברך אחריו ברכה אחרונה על הגפן ועל פרי הגפן כו' ויאמר (נרצה). ואח"כ (חסל סידור פסח) כו' עד גמר כל הפיוטים. ואחר הפיוטים יאמר שיר השירים במתון גודל ובנעימת קול ועיקר להבין פירושו והנה זה בא למעלה בשער העליון גודל מעלת אמירת שיר השירים עיי"ש. (ואח"כ) אם יכול יוסיף להתאפק ולעמיד עצמו מהשינה יהגה עד אור הבקר במאמרי זה"ק המדברים מענין יציאת מצרים ומסוד הד' כוסות. וז"ל הטור