יסוד ושרש העבודה קפג

מוכן ומזומן לקיים מ"ע שצוני בוראי ית"ש לספר ביצ"מ ביחוד בלילה הזה והנני מוכן לספר לבניי ולבני ביתי הניסים והגבורות והנפלאות שעשה הבורא ית"ש ויתעלה זכרו לעד עמנו בעת יציאת מצרים וכוונתי לתת בזה הספור נחת רוח ליוצרי ובוראי ב"ה וב"ש ויהי נועם כו': הנה אחיי ורעי החיוב מ"ע של ספורי מצרים בלילה הזה הוא על כל איש מאישי ישראל אף אם הוא ביחידי על שולחנו ואין זולתו עמו כפי שמבואר בזה"ק אך אם אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתיך ובניך כשתילי זתים סביב לשלחניך עיקר מצות הספור הוא לבניו ולבני ביתו להודיע להם גבורותיו ית"ש ואת ישועת אלהינו ית"ש ויתעלה שעשה עמנו בהוציאנו ממצרים ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו ועיקר כוונתו יהיה להכניס בלבם האמנה שלימה באלהותו ית"ש ויתעלה ובגודל גבורותיו ונפלאותיו לכן ראוי להבינם כל ספור ההגדה על לשון שמבינים לפרסם להם גודל הניסים וגבורות ונפלאות של בוראנו ית"ש ויתעלה ולא די לפרש להם כלליות הנסים מה שכתוב בהגדה רק לפרט ולבאר באר היטיב כל נס ונס ע"פ מה שנמצא כתוב בגמרא ובמדרשים ובשאר ספרים. וראוי לכל יודע ספר מקודם פסח לחפש בכל הספרים בדוקין שבעין דוכתא דלדדהו הוה מאומה איזה ענינים קדושים בפרטי הניסים והנפלאות של יציאת מצרים הכתוב בתורה בכללות ולספר פרטיהם לבניו ולבני ביתו בליל שימור פסח כדי להגדיל בעיניהם הנס ויתנו בלבם יותר שבח והודיה להבורא ית"ש ויתעלה ודי בהערה זו. וגודל מעלת ספור י"מ בלילה זו וגודל נחת רוח שעושין בזה הספור להבורא ית"ש ויתעלה מבואר בזה"ק פ' בא ד' מ' ע"ב בר"מ. וז"ל פקודא בתר דא לספר בשבחא דיציאת מצרים דאיהו חיובא על ב"נ לאשתעא בהאי שבתא לעלמין. הכי אוקימנא כל ב"נ דאשתעי ביציאת מצרים ובההוא ספור חדי בחדוה זמין איהו למחדי בשכינתא לעלמא דאתי דהוא חדו מכלא דהאי איהו ב"נ דחדי במארי'. וקב"ה חדי בההוא ספור. הנה עיניכם הרואות גודל החיוב וגודל מעלת של ספור יציאת מצרים בכל הימים וביחוד בלילה הזה והעיקר של הספור היא החדוה והשמחה שבלבו בעת הספור כמו שדייק בלישני' הזה"ק הנ"ל הרי לפניך באר היטב דבספור זה יהיה דוקא החדוה והשמחה עמה וראו גם ראו אחיי ורעיי איכות ההתפארות והתרוממות הגדול לאין תכלית וחקר והנה איך ומה ראוי לאדם לנדד שינה מעיניו בלילה הזה להאריך בספור הניסים והגבורות והנפלאות של בוראנו ית"ש לבניו ולבני ביתו כנ"ל. ואף אם בני ביתו אינם יכולים להתאפק מהשינה מ"מ יאריך בספור הנס בפ"ע כמבואר במאמר הקדוש הנ"ל שכל התיבות שמוציא האדם מפיו בההוא ספור סלקין לעיל' וכל פמליא דלעילא מתכנשין ורואים הספור שיצא מפיו ואודאן כלהו לקב"ה ואסתלק יקרי' עלייהו עילא ותתא ודי בהערה זו. ואלו לא הוציא הקב"ה הרי אנו ובנינו כו' ז"ל הזה"ק פ' בא דל"ז ע"ב ברחוצנותא דאלין דרגין סריבו מצראי די בהון עבדו קשרא לישראל דלא יפקון מן עבדותהון לעלמין ובהאי אתחזי גבורתא ושלטנותא דקב"ה על דא כתיב מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך עכ"ל כל (ימי חייך להביא לימות המשיח) בזה ראוי להסביר לבני ביתו שאנו מצפים שיעשה לנו הבורא ית"ש ויתעלה ניסים ונפלאות בקריעת שבע נהרות ובהליכת עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה

וע"פ כתבי האר"י ז"ל יש לומר אחר ותמלא הארץ אותם פסוק ואעבור עליך ואראך כו' עד בדמייך חיי ותמצאנו בסדורים בברכת המוהל. (ורב כמה שנאמר) רבבה כצמח השדה נתתיך כו' ראוי לפרש לבני ביתו פסוק זה. כשאומר (דם ואש ותמורת עשן) ישפוך ג' שפיכות ולא ע"י האצבע אלא מהכוס עצמו לתוך כלי שבור. וכן יעשה בשפיכת היין בעשר מכות. האריז"ל. וכשימנה האדם העשר מכות (דם צפרדע כנים) כו' יסביר ויבינם לבני ביתו כידוע ע"פ הגמרא

וראוי לספר ג"כ לבני ביתו העשרה ניסים שנעשו לאבותינו על הים ותמצאם בפי'