יסוד ושרש העבודה קעד

חלק שלישי

שער התשיעי שער הצאן חובת המועדות

חודש הראשון הוא חודש ניסן החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לחדשי השנה ואז ית"ש הוא עשנו עמו וצאן מרעיתו וינהג את הצאן אחר המדבר ויביא הר האלהים חורבה ביום חתונתו זו מתן תורה ואף שהחטא גרם שהגלו ישראל מארצם הנני ברצות ה' דרכי אישי ישראל כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם כצאן קדשים במועדיה ולסבה זו זה שמו אשר יקראו לו שער הצאן ונקיטנא סדרא כל חודש למנויו עד עבר קציר כלה קיץ ביומא תבר מגל מכונה. ובו יבואר תענית ער"ח על מיעוט הלבנה וקריאת ההלל והתפלת ר"ח וברכת הלבנה ותפלת שלש רגלים וספור ההגדה עם כל הסדר וספירת העומר עד סיום כל סדר י"ט האחרון של פסח: ובשער הזה נכלל ג"כ (חודש סיון) עם כל פרטים וחג שבו קבלו ממדבר מתנה. (וחודש תמוז ואב) עם כל פרטיהם דהיינו כוונת תענית (י"ז בתמוז ות"ב) וכוונת קריאת מגילת קינה וסדר ההנהגה של כל (בין המצרים) על משנה שברונה. יחי רצון בימינו במהרה יבנה. וישישו אתה משוש כל המתאבלים על חורבנה אמן

פרק ראשון תענית ערב ר"ח

הנה הוא זורה ומפוזר בספרים שהלבנה הזאת פה למטה בעוה"ז השפל היא רמז ללבנה העליונה שבעולמות העליונים וזה ידוע שמיעט וחסרון בלבנה זו התחתונה תונה הוא רמז להצער המגיע כביכול ללבנה העליונה ולכן בכל ער"ח שהיא פגומה מכל וכל ראו הקדמונים לקבוע להתענות ולהצטער ולהשתתף בצערה כביכול כי כל זה הוא סיבה וגרם של עונינו והראיה כי בביאת המשיח צדקנו במהרה בימינו כתיב והיה אור הלבנה כאור החמה כאור שבעת ימי בראשית. וז"ל האריז"ל ביום שקודם המולד אם יהיה המולד בראש חודש או ביום המולד עצמו אם יהיה קודם ר"ח יתענה להשתתף בצער מיעוט הירח עכ"ל. לכן הירא את דבר ה' וחרדים אל דברו ראוי להתענות תענית זה ועיקר כוונתו יהיה להשתתף בצער כנ"ל ודי בזה

קידוש הלבנה

עיקר מצות קידוש הלבנה משיעברו עליה שבעת ימים מהמולד מעת לעת ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבה אל מצות קדוש הלבנה כמ"ש בש"ע. וכ"כ האריז"ל ע"פ סוד גדול ולא כדעת האחרונים ויזהר האדם שיקדש הלבנה שהיא קבלת פני השכינה הקדושה בבגדים נאים כמ"ש בש"ע באותן בגדים שהולך בתמידת לבהכ"נ וישווה לכל הפחות כבוד