יסוד ושרש העבודה קעב

לחול קודש שהיא הקדושה וחול הוא הקליפה ויתן במחשבתו הודאה עצומה להשם יתעלה ע"ז שהבדיל בין הקדושה ובין הקליפה. (בין אור לחשך) יחשוב גבורות ה' בזה. (בין ישראל בעמים) יתן במחשבתו הודאה עצומה בשמחה רבה עד מאוד ע"ז שהבדיל אותנו מן העמים הקדמונים לחלקו ולגורלו הקדוש ויתן הודאה פרטי ג"כ על עצמו שברא אותו בגורלו הקדוש בעם קדוש הישראלי. (בין יום השביעי לששת ימי המעשה). בזה יתן ג"כ הודאה במחשבתו בשמחה עצומה על שבחר ביום השביעי מכל ששת ימי המעשה לקדושתו ונתן מתנה הקדושה הזו לנו עם קדוש. וז"ל הזה"ק פ' ויקהל דף ר"ז ע"ב זכאי ישראל עמא קדישא דאחסינו יומא אחסנת ירותא לעלמין. עכ"ל בקיצור. (א"מ החל כו') תפלה זו ראוי לומר בכוונה עצומה: אחר תפלת העמידה יאמר ויהי נועם כו' בכוונה עצומה מאוד ובמתון ונקרא שיר של פגעים וז"ל זה"ק בהקדמת בראשית דף י"ד ע"ב כיון דנפיק שבתא כמה חיילין ומשריין פרחין ומשטטן בעלמא וע"ד אתקין שיר של פגעים דלא ישלטון על עמא קדישא לאן אתר משטטן בההוא לילא כד נפקי בבהילו וחשבין לשלטאה בעלמא על עמא קדישא וחמאן לון בצלותא ואמרין שירתא דא ובשירותא מבדלי בצלותא ומבדלי על הכוס פרחי מתמן ואזלי ומשטטי ומטאן לגו מדברא רחמנא לשזבן מנייהו ומסטרא בישא עכ"ל. ועיין ג"כ בפ' בראשית דף מ"ח ע"א גם בפ' מקץ דף קצ"ז ע"ב. וכתב אבודרה"ם שיש לכפול גם פסוק ויהי נועם כמו פסוק אורך ימים ועיי"ש וכן ראוי לנהוג ואמירת שיר זה דוקא מעומד. האריז"ל. ואח"כ סדר קדושא דסדרא ראוי לומר בכוונה עצומה מאד כי אמירת קדושה זו בערבית זה הובא ג"כ בזה"ק פ' ויקהל דף ר"ז ע"א. וז"ל כד נפק שבתא כו' בשעתא דפתחי ישראל ויהי נועם וקדושתא דסדרא כל אנון חייביא דגיהנם פתחין ואמרי זכאין אתון ישראל עמא קדישא זכאין אתון צדיקייא דנטרי פקודי אוריתא. וי לון לחייביא דלא זכו למנטר אוריתא זכאין כו' עכ"ל. וראוי להזהר מאד מלהדליק נר וכ"ש שארי מלאכה עד אחר שהבדיל על הכוס כמבואר בזה"ק בהקדמת בראשית דף י"ד ע"ב. וז"ל מאן דאוקיד שרגא במפקא דשבתא עד לא מטו ישראל לקדושה דסדרא דגרים לנורא דגיהנם לאדלקא בהאי נורא עד לא מטא זמנייהו דחד דוכתא אית בגיהנם לאנון דקא מחללי שבתות ואנון דענושין בגיהנם לייטין ליה לההוא דאוקיד שרגא עד דלא מטא זמניה ואמרי ליה הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר וגו' צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים בגין דלא יאות הוא לאדלקא נורא כד נפיק שבתא עד דמבדלי ישראל בצלותא ומבדילי על כסא בגין דעד ההוא זמנא שבת הוא וקדושא דשבת שליט עלנא כו'. אבל אי איהו ממתין עד די שלימו קדושא דסדרא אנון חייבין דגיהנם מצדיקין עלייהו דינא דקב"ה ואנון מקיימי על ההוא בר נש כל ברכאן דקאמרי צבורא ויתן לך האלהים מטל השמים ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה וגו' עכ"ל. ובפ' פנחס דף רמ"ו ע"א. ז"ל מאן דאוקיד שרגא במוצאי שבת כו' חד דוכתא אית בגיהגם לאנון דקא מחללי שבתא כיון דאיהו אוקיד שרגא עד לא מטא זמניה חד ממנא אית בגיהנם במוצאי שבת ואוקיד בקדמיתא לההוא דוכתא ואמר האי דוכתא דפלני'. וכל חייבין דגיהנם מסייע לאוקדא ההוא דוכתא. ההוא ממנא קרי ואמר הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה. חייבין דגיהנם אמרי כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות וגו'. בגין דאיהו גרים לון לאתוקדא עד לא מטא זמנייהו עכ"ל וראוי לכל ירא שמים להזהיר לבני ביתו וללמדם שיאמרו קודם הדלקת הנר במ"ש ברוך אתה המבדיל כו' בלא שם ומלכות. ובי"ט שחל במ"ש ברוך המבדיל בין קדש לקדש שלא יכשלו ח"ו באיסור עשיית מלאכה קודם הבדלה ודבר זה מוטל על בעל הבית להזהיר את בני ביתו ואחר קדושא דסדרא יאמר ויתן לך האלהים כו' והובא גם כן במאמר הנ"ל דהקדמת בראשית קודם הבדלה שעל הכוס יזמר תחלה זמר של אליהו הנביא. ואבודרה"ם מאריך בפירושו ועיי"ש. ובטור מביא ג"כ להזכיר אליהו הנביא במ"ש ועיי"ש הטעם. ומצאתי בספרים מזכירת אליהו הנביא בפיוטים ובפסוקים במ"ש הוא תקון גדול אל הנפש ותועלת גדולה להנצל מדינה