יסוד ושרש העבודה קסו

ברתיכא דחברי' אפי' כמלא נימא אפי' בחד תיבה או אפי' באות חד. אלא כל חד וחד כמה דפסיק לון קב"ה וכמה דמני לון באנון פרשיין כל חד וחד על מטרי'. וע"ד כד מתעטרא פרשתא דא סלקא אנון מלין דההיא פרשתא דאשתלי' בצבורא ונטיל לון ההוא רתיכא דממנא בההיא פרשתא וסליק לון קמי קב"ה ואנן מלין ממש קיימין קמי' ואמרין אנן פרשתא פלני' דאשלימו לי צבורא פלוני הכי והכי. אי אשתלים כדקא חזי ליה סלקין אנון מלין ומתעטרין על כורסיא קדישא וההוא רתיכא משמשא קמי' כל רתיכא ורתיכא פרשתא דכל שבתא ושבתא וכלהו מתעטרין בגו כרסייא קדישא ובהו איהי סלקא לאתיחדא לעילא לעילא ואתעבד כלהו כללא חדא. בג"כ זכאה חולקיה מאן דאשלים פרשתא דכל שבתא ושבתא כדקא יאות כמאן דאפסיק לעילא. תרי זמנא בשבתא קרינן בס"ת במנחה בשעתא דדינא תלי' לעידן ערב צריכין לאכללא שמאלא בימינא כו' עכ"ל. וזה המאמר קונה בינה להבין להשכיל גודל חיובו ומעלתו להשלים פרשיותיו עם הצבור בכל שבוע ושבוע היינו קריאת שמו"ת בעצמו בעש"ק כנ"ל ושמיעת הפרשה מפי הקורא בשבת ודי בהערה זו

כוונות העולים לתורה

הנה זה בא עת לכוננה כי בא מועד אשר יעדתי למעלה בשער החמישי פ' ח' להאיר עיני העברים אישי ישראל כערכי כוונת כהן ולוי ואחריהם כל איש ישראל העולים לתורה

כוונת כהן

ראשון לציון הנה הנם בטובות הבורא וחסדו העודפת על בני אהרן הכהנים כי בחר ה' מכל שבטי ישראל וקדשם בכל מיני קדושתו של אהרן קדושה יתירה מכל הישראלי אף בזמן שאין בהמ"ק קיים הבדילם מכל טומאה באזהרת בל תטמאו למתים. ובאשה שמר להזהירו באזהרת גרושה זונה וחללה ובם בחר ה' לשרתו ולברך בשמו לעמו ישראל בג' ברכות שבפסוק יברכך לקיים בזה ג' מ"ע ואותנו צוה ה' במ"ע של וקדשתו לכבד זרעו של אהרן בכל מיני קדושה וכבוד לברך ראשון ולפתוח ראשון ושאר עניני כבוד. הנה כי כן יברך גבר ירא ה' מזרע אהרן הוא בכל עת אשר עולה על דעתו שבראו הבורא ית"ש בחלק המקוד' כנ"ל יתן במחשבתו הודאה גדולה בשמחה עצומה ע"ז וביחוד בשע' ובעת שכהן עולה ראשון ראש הוא לכל הקרואים אחריו לתורה שאז נראה בזמנו לקידושו הוא יברך את השבח וההודאה עצומה במחשבתו בשמחה רבה אמונתו וחסדו ית"ש עמו לבראו בחלק המקודש כנ"ל. וכן כשיעלה לדוכן בברכת כהנים. וביחוד בשעת הברכה כשאומר אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכן כששומע מפי הש"ץ בכל יום שאומר האמורה מפי אהרן ובניו עם קדשיך ראוי ליתן בלבו הודאה עצומה כנ"ל. גם כשנבחר הכהן לפדיון הבן יכניס הודאה בלבו כנ"ל על שזיכה אותו במתנה זו של פדיון הבן הישראלי מאתו שהוא א' מכ"ד מתנות כהונה שזיכה לזרעו של אהרן. וכן כשצריך להרחיק מן המת ב"מ יכניס ג"כ ההודאה בלבו כנ"ל ויאמר הריני מוכן ומזומן לקיים מל"ת של בל תטמא למתים שצוני יוצרי ובוראי ית"ש לשם יחוד כו'. וכן כי יקח איש אישה יכוין ויאמר כנ"ל לקיים אזהרה שלא ליקח גרושה כמ"ש ואשה גרושה מאישה לא יקחו וכן כשתלד בן בכור זכר והוא לא יצטרך לפדותו כשאר איש ישראלי והוא בשביל גודל קדושתו כנ"ל יתן ג"כ הודאה כנ"ל. גם כשקורא או עוסק בתורה הקדושה מעניני קדושתו של אהרן הכהן וזרעו יתן במחשבתו הודאה עצומה בשמחה כנ"ל. הנה מזאת עולה מעלות כהן כולו כליל תפארת והיה אך שמח לבו לגודל מעלת