יסוד ושרש העבודה קנב

וכד מטי לגינתא דעדן כדין כל אנון רוחין ונשמתין דגנתא דעדן כלהו מתעטרי לההוא רוחא פתחי ואמרי זכאין אתון ישראל דמאריכון אתער לגבייכו רזא דרזין לידעי חכמתא כו' עכ"ל בקיצור. וברעיא מהימנא פ' פנחס דף רמ"ב ע"ב וז"ל ותנאין ואמוראין נפש יתירה בשבת לכל ישראל כחדא חד איהו אבל לכל ב"נ איהו כפום עובדוי כו' לכל חד מישראל הכי נחית ליה נפש יתירה כפום דרגא דיליה. אי הוא חסיד יהבין ליה נפש יתירא ממדת חסד אי איהו ירא שמים יהבין ליה נפש יתירה ממדת גבורה. ואי איהו איש תם יהבין ליה נפש יתירה ממדת אמת ונפש יתירה דא מלכות דאיהי כלילא מעשר ספיראן כו' עכ"ל בקיצור וז"ל בז"ח במדרש הנעלם דף ט"ז ע"ג. וא"ר. נחמן נפש יתירה נתוספת באדם ביום השבת אמר רבי מאי נפש יתירה זו א"ל רוח הקודש ששורה עליו ומכתיר לאדם בכתר קדוש בכתרי המלאכים והוא מאותו רוח שעתיד לשרות על הצדיקים לעתיד לבוא עכ"ל. וז"ל בתקונים תקון כ"א דף מ"ו ע"ב נשמתא יתירתא דאתוסף לגבי' בגין שכינתא כו' ואלין אנון דמתוספאן בערב שבת ירתין לון ת"ח ביומן דחול ובהון אתעביד חול קדש. ואלין אנון תוספות דקא נחתי מתוספת' עכ"ל. אחיי ורעיי אהובי נפשי הלא תראו ענין הגדול והנורא ההוא במאמרי הקדושים האלו מענין נשמה יתירה ודעו איך צריך מזה שמירה מעולה ונטירותא יתירתא בקדושה ובטהרה כל יום השבת קודש. ודי בהערה זו

פרק ד' תפלת ערבית דשבת

בתפלת ערבית דשבת יכין האדם עצמו בהכנה גדולה לענות אחר הש"ץ ברוך ה' המבורך לעולם ועד בשמחה עצומה עד מאוד ביתר שאת ויתר עוז מבערבית דחול כמבואר בזה"ק פ' תרומה דף קל"ה ע"ב. וז"ל כד עייל שבתא כו' כלהו מתעטרין בנשמתן חדתין כדין שירותא דצלותא לברכא לה בחדוה בנהירו דאנפין ולומר ברכו את ה' המבורך. את ה' דייקא בגין למפתח לגבה בברכה. ואסור לעמא קדישא למפתח לגבה בפסוקא דדינא כגון והוא רחום וגו' בגין כו'. וע"ד ברכה דא אצטריכו כל עמא לברכא במעלי שבתא ברעו דלבא ובחדוה בעו למשרי בשרותא דא לאתברכא האי שבת (רמז לשכינה הקדושה) דמעלי שבתא מעמא קדישא כדקא יאות. בהאי ברכה כד שראן ישראל לברכא. קלא אזלא בכלהו רקיעין דמתקדשי בקדושא דמעלי שבתא. זכאין אתון עמא קדישא דאתון מברכי ומקדשי לתתא בגין דיתברכון ויתקדשון לעילא כמה משריין עלאין קדישין. זכאין אנון בהאי עלמא וזכאין אינון בעלמא דאתי כו' עכ"ל. ודי בהערה זו. וקודם עניית ברוך ה' המבורך כו' יכוין להמשיך עליו תוספות הרוח יתירה ויכוין במחשבתו בזה"ל בשמחה עצומה הריני ממשיך עלי ועל כל ישראל תוספת הרוח יתירה דליל שבת קדש. ואם הגיעו הצבור לתפלת ערבית ועדיין עומד באמצע פזמון לכה דודי או קודם יפסיק באמצע ויאמר חרוז של בואי בשלום כו' וימשיך ויקבל על עצמו נפש יתירה כדי שיוכל להמשיך ולקבל עליו בעניית ברוך ה' המבורך כו' תוספות הרוח יתירה כי אם לא קבל עדיין נפש יתירה בג"פ באי כלה איך יוכל לקבל תוספות הרוח בעניית ברוך ה' המבורך ואחר עניית ברוך ה' המבורך יחזור למקום שפסק ועכ"ז ראוי לומר עוד פעם שנית חרוז של בואי בשלום על סדר הפזמון. ובק"ש דערבית זו אף שאין עתה זמן תפילין יכוין בפסוק וקשרתם לאות וגו' בזה"ל הריני מקבל עלי מ"ע זו של תפילין לקיימה אחר השבת ויכוין כוונה זו בשמחה עצומה: ובוודאי אחיי ורעיי אהובי נפשי מכוונות אלו וכיוצא בא נחת רוח גדול ליוצרנו ית"ש כמו שדרז"ל על פסוק וילכו ויעשו בפרשה בא ומפורש בכתובים בס' דניאל בפסוק מיום שנתת לבך וגו'. כשיגיע לופרוס עלינו סכת שלומיך כו' צריך לעמוד האר"י ז"ל. ובופרוס עלינו סוכת שלומיך וגם בתיבות הפורס סוכת שלום עלינו ימשיך ויקבל על עצמו תוספת נשמה יתירה של ליל