יסוד ושרש העבודה קמד

לנשמתא כד סליקת לעילא בכל לילא ולילא לאסהדא על עובדין טבין דב"נ ממלאכי חבלה ומכל מזיקין ורוחין ולילין ולילין ושידין ובהון פרחת לעילא. בשתים אתוון מכל שם תכסה אנפהא מנהון. ובשתים אתוון תכסה רגלהא. ובשתים אתוון פרחת לעילא. ואוף הכי לרוחא ואוף הכי לנפשאי עכ"ל

ובפסוק בידך אפקיד רוחי יכוין אני מוסר נפשי ורוחי ונשמתי לך הבורא ית"ש ויתעלה בפקדון ותיכף יצייר במחשבתו מסירת נפש בציור איזה מיתה. ומסירת נפש בפקדון קודם השינה בפסוק בידך אפקיד רוחי מבואר בזה"ק בכמה מקומות וז"ל פ' במדבר ד' קי"ט ע"א כתיב בידך אפקיד רוחי כו' ת"ח כיון דעאל לילא אילנא דמותא שליט בעלמא כו' וב"נ בעי לאקדמא ולמפקד בידי' פקדונא דנפשי' כפקדונא דב"נ דיהיב פקדונא לאחרא כו' כך ההוא אילנא בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו עכ"ל. ובז"ח ד' ס"ט ע"ב וז"ל צריך אדם להפקיד נשמתי' ליוצרו וקורא פסוקי דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת והואיל והיא בפקדון אע"פ שהיא מחוייבת בכמה חובין הקב"ה משיב אותו לחיקו של אדם כענין זה צריך להתנהג במדותיו של הקב"ה וללכת בדרכיו עכ"ל ובהקדמת בראשית די"א ע"א ז"ל ת"ח עיטא לב"נ כד איהו סליק בלילא על ערסי' בעי לקבלא עלי' מלכותא דלעילא בלבא שלים ולאקדמא למסר קמי' פקדונא דנפשי' ומיד אשתזיב מכל מרעין בישין ומכל רוחין בישין ולא שלטין עליה עכ"ל

ברכת המפיל בא"י כו'

המפיל חבלי שינה. ז"ל אבודרה"ם פי' חבלי שינה חלקים מחלקי השינה וי"מ חבלי שינה כמו חבלי יולדה שכשאדם עומד זמן רב ואינו ישן חבלי שינה וצירים אוחזים אותו ואנו מברכים על השינה מפני שהיא מצרכי בני אדם שמתוך שאדם ישן קמעא עומד ויגע בתורה. (ותנומה) על עפעפי. ומאיר לאישון בת עין ע"ש יצרנהו כאישון עינו ורצה לומר שכשהאדם חפץ מאוד לישן מחשיך אישון בת עינו וכשישן ומקיץ מאיר אישן בת עינו זהו ומאיר לאישון בת עין פי' כשיקום משנתו עכ"ל האבודרה"ם. ויזהר האדם מאוד לו' הנוסח ומאיר לאישון בת עין כי כן הנוסח בגמרא והובא בטור ג"כ. גם בכהאריז"ל כתוב ובתיבות אלו ג"כ כוונה עצומה (והאר) עיני פן אישן המות ז"ל אבודרה"ם. כלומר שתחזור בי נשמתי ולא תהא שינתי שינת עולם. (בא"י) המאיר לעולם כלו בכבודו פי' שמעמידם ממטתם לאור היום לילך כל אחד לעסקיו עכ"ל האבודרה"ם. יזהר האדם ללמוד קודם שינתו וגודל מעלתה מבואר בגמרא וז"ל פ' משפטים ד' קי"ט ע"ב זכאין אנון ישראל דקרבין רוחין דלהון קרבנין קדם ה' בכל לילא ולילא דרוחא דלהון היא העולה לגביה אי סליק לה בתורה ובמצוה בתורה דאיהו עשר אמירן כו' זכאה מאן דסליק לה במצוה כו' בגיני' אתמר בידך אפקיד רוחי וגו' רוח אתפקד כו' עכ"ל ויזהר האדם בעת השכיבה בלילה להכניס בלבו יראת הבורא ית"ש. וז"ל פ' בחקתי ד' קי"ג ע"ב ר' יוסי פתח רגזו ואל תחטאו כו' אבל בשעתא דרמש לילא וב"נ שכיב על ערסי' כמה גרדיני נימוסין מתערין בעלמא ואזלין ושאטין ובני נשא בעאן לארגז' מקמי קב"ה ולדחלא מניה בגין דלא ישתכח נפשי בגווייהו וישתזיב מינייהו עכ"ל גם יזהר האדם שלא יישן יחידי בבית כמבואר בגמרא דשבת פ' בראשית ד' י"ט ע"ב וז"ל אדם מאה ותלתין שנין כו' עד דאתת נעמה ומגו שפירו דילה טעו בני האלהים בתרה עז"א ועזא"ל ואולדית מנייהו ומינה אתפשטו רוחין בישין ושדין בעלמא דאיהו אזלא משוטט' בלילות ואזלא בעלמא וחייכין בבני נשא ועבדי לון דאושדן קרי ובכל אתר דאשכחן בני נשא ניימין יחידאין בביתא שרן עלייהו ואחיד' לון ומתדבקן בהו