יסוד ושרש העבודה קמ

הקדושה ואחר כן יסיים ברוך חי העולמים בשמחה עצומה בכוונה. ובודאי ראוי לכל איש הישראלי מעם קדוש ליתן הודאה ליוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה זכרו לעד על כל הנאה והנאה בפ"ע שנהנה מהיצירה והבריאה שיצר וברא הבורא ית"ש בעולם ולא יפטור עצמו בברכה כלליות במחשבתו על כמה הנאות שנהנה ודי בהערה זו. ויזהר האדם מאוד שלא יברך שום ברכה עד שיהיו ידיו נקיים לגמרי שלא יהא בהם שום לכלוך ח"ו וכבר מובא למעלה בענין מים אחרונים מאמר מזה"ק פ' בלק. וז"ל ג"כ פ' עקב ד' רע"ג ע"א ידיו מזומהות פסולות לברכה ואנון מים לדכאה יד דשריה תמן יד ה' כו' דעמי הארץ אינון שרץ מאן מועיל לון טבילה והשרץ שפחה בישא בידהון בגזל דבידהון בגזל דברכאן דגזלין לקב"ה דלא ידעי לברכא ולא ידעי מאי איהי ברכה ומאי איהו זוהמא עכ"ל בקיצור ודי בזה. ובזה נשלם הפרק וקיצור כוונת ברכת הנהנין

פרק אחד עשר תפלת מנחה

ז"ל האבודרה"ם ונקראת זאת התפלה מנחה מפני שבשעה עשירית מן היום שנברא בו אדה"ר חטא וזהו שכתב לרוח היום ומתרגמינן למנח יומא עכ"ל, וז"ל הטור וכשיגיע זמן תפלת המנחה יתפלל ומאוד צריך לזהר בה דא"ר חלבו א"ר הונא לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה כו' עכ"ל. וגם הזה"ק מזהיר מאוד להתפלל אותה בכוונה עצומה יותר מבתפלת שחרית וערבית כמבואר פ' ויחי ד' ר"ל ע"א וז"ל כתיב אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב מאן צללי ערב אינון מקטרגי דעלמא ורוגזי דדינין דזמינין בההוא שעתא וע"ד תנינן דבעי ב"נ לכוונא דעתא בצלותא דמנחה. בכלהו צלותא בעי ב"נ לכוונא דעתי' ובהאי צלותא יתיר מכלהו בנין דדינא שריא בעלמא וע"ד זמן צלותא דמנחה יצחק תקין לה והא אוקמוה עכ"ל. והאריז"ל כתב ג"כ וז"ל מפני שעתה הוא זמן שליטת הדינים צריך להזהר בו מאוד יותר מבשחרית שלא יתאחזו בו החיצונים כו' עד כאן לשונו ודי בהערה זו. האריז"ל קודם תפלת המנחה היה חוקר אם אין אתו שכיר יום לשלם לו ביומו שכרו לבל יתעכב עי"ז תפלתו לעלות למעלה. וגודל עון של הלנת פעולות שכיר בעז"ה יבואר בשער הכולל פרק י"ח. ויזהר האדם לקבל על עצמו מ"ע של ואהבת לרעך כמוך גם קודם תפלת מנחה וערבית כנזכר למעלה בתפלת שחרית וע"ש בשער הב' פ"ח. ויזהר לומר קודם אשרי פרשיות הקרבנות ופסוקי ה' צבאות כל פסוק ג"כ בהתלהבות גדול ואח"כ יאמר אשרי בכוונה גדולה ובהתלהבות גודל כמבואר למעלה בתפלת שחרית. ופסוק עיני כל אליך ישברו כו' פותח את ידך כו' מבואר בתפילת שחרית בכוונת אשרי שקודם ובא לציון ע"ש. ואחר תפלת י"ח אף אם התפלל ביחידות יתוודה כנ"ל בתפלת שחרית ונפילת אפים כנ"ל ואח"כ עלינו. וכ"כ האריז"ל שיש לומר גם אחר תפלת המנחה עלינו ואחר שבח עלינו של תפלה זו יאמר ב' מזמורים הנ"ל אחר תפילת שחרית

תפלת ערבית

קודם תפלת ערבית יאמר (שיר המעלות) הנה ברכו את ה' כו' והעיקר הפסוקים ה' צבאות. (והוא רחום) כו' תקון יצירת פסוק זה בתפלת ערבית הובא בזה"ק ובתקונים בכמה מקומות וז"ל פ' תרומה ד' ק"ל ע"א צלותא דא איהו לאגנא עלן מגו פחד בלילות מגו פחד דכמה סטרין פחד גיהנם דהא בההיא שעתא טרדי לחייביא בגיהנם על חד פרין מביממא ובגין כך מקדמי ישראל למימר (והוא רחום) דאיהו בגין פחד דגיהנם עכ"ל לכן יזהר האדם לומר פסוק זה בכוונה עצומה ברכו כו':