יסוד ושרש העבודה קכז

רחמנא לצלן שאיסור שלהם חמור מאיסור חזיר שעל אכילת חזיר לאו אחד ועליהם מוזהר בכמה לאוין כנ"ל. ואף גם זאת שיהא האדם ירא שמים וגם נזהר בהם בשמרם בכל אומצי החקירה וכל היד המרבה לבדוק עכ"ז לא יהיה נכון לבו בטוח בודאי שנצול מכל וכל מאיסורים אלו ובביחוד ממילבין שמצוין במאכלים בקיץ בתמידות. אך חיוב גדול על האדם לעשות המוטל עליו ואת אשר בכחך לעשות עשה לחקור עד מקום שידו מגעת ואז עכ"פ יהיה שוגג וה' ית"ש יהיה בכסלך ויצילך מלכד ולא יאונה לצדיק כל און. אך מי שאינו חושש ע"ז כלל ואוכל ושותה בלא בדיקה וחקירה גדולה מתחילתו תחלתו מוכיח על סופו ואף על הספק נקרא מזיד ועונשו גדול רחמנא לצלן ומה מאוד מפליג בזה"ק עונשי איסורים אלו שהרי הוא כאלו כופר בעיקר ולית לי' חולקא באלהא דישראל רחמנא לצלן ואעתיק לפניך ממאמר אחד מזה"ק כדי לעורר לב האדם אל הזריזות בזה. וז"ל הזה"ק פ' שמיני דמ"א ע"ב ת"ח כל מאן דאכל מאינון מאכלי דאסורי אתדבק בסטרא אחרא וגעל נפשי' וגרמי' ורוח מסאבא שרי' עליה. ואתזי גרמי' דלית לי' חולקא באלהא עלאה ולא אתי מסיטרי' ולא אתדבק בי' ואי יפוק הכי מהאי עלמא אחידן בי כל אנון דאחידן בסטר דמסאבא ומסאבין לי' ודיינין לי' כבר נש דאיהו געלא דמרי'. הגידה לי שאהובי נפשי אחיי ורעיי וכי אין ראוי לאדם לפול מלא קומתו ארצה וליתן בעפר פיהו ופלגי מים תרד עיניו יומם לא ישקוט ולילה לא ינוח אם קולע השערה לשער בעצמו שלא היה נזהר היטיב בעודו בחיים חיותו ממאכלות אסורות אשר אומץ עונשם חמור מכל עבירות שבעולם לפי הזה"ק הנ"ל שעל כל עבירות שבתורה אף על אותם שחיוב בהם מב"ד מ"מ לאחר שסבל עונשו בגיהנם ובשאר עונשים כפי שנגזר עליו בעולם העליון עכ"פ יש לו חלק לעה"ב ויש לו חלק בקב"ה ית"ש. אבל זה שטימא עצמו וגופו ממאכלות האסורות מבואר במאמר הזה"ק הנ"ל שאין לו חלק כלל באלהי ישראל ולא בעה"ב ונידון לדרי דרון כנ"ל עלייהו כתיב כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה וגו' ומה לי עוד לזעק ולדבר על לב בני אדם האין די בעור עולה לבער ולהתלהב לבב אנוש ייסד הזה"ק הנ"ל ובזכרו כל הדברים האלה הלוך ילך ובכה תמיד לא יחשה על רוע מזלו אם ישאר כנ"ל. ושמעתי על כמה אנשי מעשה שהולכים בעצמם אל בית הרחים לנקות אף כלי בית הרחים ממילבי"ן וטוחנין בכל יום מעט תבואות ואופין לחם לצורך יום אחד בלבד וכן בכל יום ומכ"ש שנזהרים בכלים שבביתם לנקות אותם בכל יום מספק מילבי"ן ע"י שרפה בקש ואשרי חלקם בזה ובבא. גם שמעתי על כמה אנשי מעשה שקודם אכילתם מנקים השולחן שיאכלו עליו היטיב מספק מילבי"ן ונזהרים שלא יהיה מונח שום ספר על השולחן בעת האכילה כי בספרים מצוין ג"כ מילבי"ן וחוששין שלא ירחשו מהספרים על המפה ועל הלחם. אחיי ורעיי מי זה האיש אשר בינה יתירה נודעת לו מזה"ק הנ"ל בחומר העונש של עון זה ר"ל ולא ישים על לבו ויחרד וילפת אורחות דרכם להזהר בכל מיני זהירות מעון המר זה אף בספק ספיקא אם ישער בדעתו שאפשר שיכול להיות במאכל או במשקה או בכלי זו (מילבי"ן) או זבובים אזי ידך משוכות הימנו ואתה נמנע מלאכלן או לשתותן כי נח לו לאדם שימסור עצמו לכבש את תאותו שעה קלה בעה"ז השפל והבזוי מלאבד אורות חלקו מאלהי ישראל ח"ו וחלקו בעה"ב שכולו ארוך לעולמי עד. ואין די להפקיע את עצמו בלבד בזהירות ההשגחי על עצמו יצא אלא על הכלל כלו יצא להזהיר את אחרים ג"כ וביחוד להרים מכשול מדרך עם ישראל להאופים שהמכשלה הזאת תחת ידם והמה כשלו ונפלו רבים חללים בעו"ה וחטא הרבים תלוי בהם במה שאין נזהרים להבהב כלים שמשתמשין בהם בכל יום ע"י שריפה בקש כי כל כלי אפיה שלהם ואף גם זאת כל כותלי בתיהם מלאי' (מילבי"ן) ר"ל אף בימות החורף ואשרי חלקו מי שמשתדל את עצמו להיות איש בזה ליתן את פנאי שלו ולחקור ולדרוש בתמידות על אודות הדבר הזה לזכות בזה את הרבים וזכות הרבים תלוי בו ודי בזה. גם במדעך ברור באיזה שוחט שמעשיו אינם מתוקנים כ"כ הוי זהיר מאוד מלאכול משחיטתו. ואף גם זאת