יסוד ושרש העבודה קיח

ישתכח דימחי בידוי דובב שפתי ישנים אפי' בההוא עלמא שפוותיה מרחשן אורייתא עכ"ל. ודי הערה בזה. גם יזהר האדם מאוד מלשמש במי ששונה הלכות ודין זה מבואר בש"ע י"ד סי' רמ"ג והזה"ק מזהיר ג"כ בזה מאוד בכמה מקומות וענשו מבואר בפ' פקודי דף רמ"ו ע"א וז"ל אלין שרפים כו' ואלין אינון דקיימי לאענשא בהאי עלמא ובעלמא דאתי לאינון דמזלזלי לב' דאוליפו מניה אפי' מלה חדא באורייתא ולא מנהגי ביה יקר ולכל אינון דמשתמשי במאן דאקרי שית סדרי משנה ליחדא יחודא דמאריהון עכ"ל ועי' ג"כ בפרשת משפטים דף קיז ע"א ובהקדמת תיקונים דף ה' ע"ב ודי בהערה זו

פרק ששי גודל מעלת האדם שמחדש חדושי תורה מבואר בזה"ק בכמה מקומות. וז"ל בהקדמת בראשית דף ד' ע"ב. תנן כההיא שעתא דמלה דאורייתא אתחדש מפומי' דבר נש ההיא מלה סלקא ואתעתדת קמי' דקב"ה וקב"ה נטיל לההיא מלה ונשיק לה ועטרין לה בשבעין עטרין גליפין ומחקקין. ומלה דחכמתא דאתחדשא (פי' דברים של קבלה וסודות התורה) סלקא ויתבא על רישא דצדיק חי עלמין וטסא מתמן ושטא בשבעין אלף עלמין וסליקת לגבי עתיק יומין כו' בההיא שעתא ארח עתיק יומין בההיא מלה וניחא קמי' מכלא נטל לההיא מלה ואעטר לה בתלת מאה ושבעין אלף עטרין ההיא מלה טאסת וסלקא ונחתא ואתעבידא רקיע חדא וכן כל מלה ומלה דחכמתא אתעבדין רקיעין קיימין קיומא שלים קמי עתיק יומין והוא קרי לון שמים חדשים שמים מחודשים סתימין דרזין דחכמתא עלאה וכל אלין שאר מלין דאורייתא דמחדשין קיימין קמי קב"ה וסלקין ואתעבידו ארצות החיים ונחתין ומתעטרין לגבי ארץ חד ואתחדש ואתעביד כל ארץ חדשה מההיא מלה דאתחדש דאורייתא כו' זכאין אנון דמשתדלי באורייתא. עכ"ל ועוד מענין זה בפ' ויחי דף רמ"ג ע"א עי"ש (וחיוב) גדול הוא על האדם לכתוב כל מה שמחדש בתורה כי הוא תיקון גדול בעולמות העליונים הקדושים כמבואר בכתבי האר"י ז"ל. וגם הוא מועיל לשכחה. ודי בהערה זו

גודל העונש רח"ל

אם חידושו אינו על דרך האמת ח"ו לעצור במילין מי יוכל ולכבוש עין מסוררים מדרך האמת נתיצב על דרך לא טוב ומבלים ימיהם בפלפול שאינו על האמת כי תועבת ה' הוא עושה אלה ועונשו גדול עד מאוד כמבואר בזה"ק בכ"מ. וע"כ יזהר האדם בזה מאוד וז"ל הזה"ק בהקדמת ספר בראשית דף ה' ע"א. ת"ח ההוא דלאו אורחיה ברזין דאורייתא וחדש מילין דלא ידע על בורייהון כדקא יאות ההיא מלה סלקא ונפיק לגבי ההיא מלה איש תהפוכות לשון שקר מגו נוקבא דתהום רבה ודלג חמש מאות פרסי לקבלא לההוא מלה ונטיל לה ואזיל בההיא מלה לגו נוקביה ועביד בה רקיע דשוא דאקרי תוהו וטס בההוא רקיע ההוא איש תהפוכות שיתא אלפי פרסא בזמנא חדא כיון דהאי רקיע דשוא קאים נפקת מיד אשת זנונים ואתקיף בההוא רקיע דשוא ואשתתפ' בי' ומתמן נפיקת וקטלת כמה אלפים ורבבות בגין כו' אר"ש לחבריא במטותא מנייכו דלא תפקון מפומייכו מלה דאורייתא דלא ידעתון ולא שמעתון מאלנא רברבא כדקא יאות בגין דלא תהון גרמי לההוא חטאה לקטלא אוכלסין דבני נשא למגנא פתחו כלהו ואמרי רחמנא לשזבן רחמנא לשזבן, עכ"ל. וז"ל פ' יתר דף פ"ז ע"א. ר' יצחק פתח אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. כמה אית ליה לב"נ לאזדהרא על פתגמי אורייתא כמה אית ליה לב"נ לאזדהרא דלא יטעי בהו ולא יפיק מאורייתא מה דלא ידע ולא קביל מרבי דכל מאן דאמר במילי דאורייתא מה דלא ידע ולא קביל מרבי. עליה כתוב לא תעשה לך פסל וכל תמונה וקב"ה זמין לאתפרעה מני' בעלמא דאתי בזמנא דנשמתיה בעיא למיעל לדוכתהא דדחיין לה לבר כו'. עכ"ל וז"ל פ' בלק דף קפ"ה ע"ב כל אנון דמשתדלי באורייתא ומתחדשי בה חידושין מיד איכתוב לגבי בני מתיבתא אנ