יסוד ושרש העבודה קיז

לפניך בהקדמת החבור וז"ל האר"י ז"ל ואם נאנס או שכח ולא קרא ו' פסוקים שמו"ת ביום א' הרי הוא מעוות שאינו יכול לתקן אעפ"כ לתקון יום שני צריך שיקרא אף מה שלא קרא אתמול ויקרא ביום שני עשרה פסוקים של אתמול ושל היום וכיוצא ביום אחר מימי השבוע יקרא למחר פסוקים של אתמול ושל היום וזה הוא רק לתקון היום אך מה שלא קרא אתמול הוא מעוות שלא יוכל לתקן. עכ"ל. ומזה יתבונן האדם גודל מעלת קריאת פסוקים אלו בכל יום על סדר הנ"ל לכן ראוי לאדם להזהר בקריאת פסוקים אלו ואף אם הוא בדרך יהיה מזומן אצלו וחומש בכדי שיכול לקרות בכל יום מניין הפסוקים הנ"ל ודי הערה בזה. ואחר קריאת, הפסוקים הנ"ל של הפרשה ילמוד פר' חומש עם פרש"י ואחר לימוד פ' חומש יקרא בנביאים דהיינו בהפטרה של אותה השבוע מנין הפסוקים שקרא בתורה דהיינו ביום א' ששה פסוקים וביום ב' ד' וכן בכל יום מכתבי האר"י ז"ל. ואחר קריאת הפסוקים של הפטורה יקבע שיעור בלימוד נביאים וכתובים כפי הסדר שבארתי לעיל באר היטיב ואחר לימוד נביאים וכתובים ילמוד שיעור של כל הלימודים משניות גמרא ופוסקים קבלה ומדרש ואגדה וספרי מוסר הכל כפי הסדר שנתבאר למעלה בעז"ה אך יזהר שלא ילמוד ס' הזוהר וספרי המקובלים בחצי לילה הראשונה רק ביום או בלילה אחר חצות ובליל שבת קודש אין צריך להזהר בזה ובודאי בלימוד תורתינו הקדושה והתמימה על הסדר הנ"ל יזכה לאריכת ימים הנצחיים ולכל הטוב הצפון אשר עין לא ראתה. אחר שרישומו ניכר למעלה סדר הנאות בלימוד, האדם עדיין צריכין אנו להודיע מלקשור לשון של זהורית להזהיר את האדם בדברים הצריכים ללמוד ושלשה המה לעין הקורא יגלה. א' שמחים לעד לעולם הן בעשית איזה מצוה הן בלימוד והיית אך שמח דוקא וז"ל הזה"ק פ' פקודי דף רס"ד ע"ב באמצעיתא דהאי היכלא קיימא חד רוחא כו' מהכא מתפשטין ונפקין תרין רוחין אף וחימה ואלין אתמנון על כל אנון דשמעי נזיפא על מאן דלעי באורייתא ואתרצן בי' (כ"ה הגירסא עמ"מ) ולא מקנאן עלי' וכן על כל אנון דחייכאן. ממילי דאורייתא או ממילי דרבנן דהא מאף וחימה נפקי כמה אלף וכמה רבבן וכלהו נפקי ושראן עלייהו דבני נשא אנון דמשתדלין באורייתא דמשתדלי במיני דמצוה דאזלי בארחא דמצוה בגין דיתעצבון ולא יחדון בה ומתרין אלין דחיל משה כד חבו ישראל ונחית מן טורא כו' עכ"ל. ע"כ מה מאד צריך לזהר בזה. ב' מאוד ומאוד הוי זהיר שלא להפסיק לימודו בדברים בטלים ח"ו. וז"ל זה"ק פ' שלח דף קס"ב ע"א מאן דפסק מלין דאוריית' על מלין בטלין יתפסקין חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא. עכ"ל גם בגמרא הקדושה מבואר עונשו שמאכילי' אותו גחלי רתמים ר"ל ע"כ צריך לזהר בזה. ג' ביחוד שצריך האדם להזהר שלא יוציא ח"ו קודם הלימוד או קודם התפלה מלה בישא. וז"ל הזה"ק פ' פקודי דף רע"ג ע"ב והאי רוחא בישא תלוין כמה גרדינין אחרנין דאנון ממנן לאחדא מלה בישא או מלה טנופא דאפיק בר נש מפומיה ולבתר אפיק מלין קדישין ווי לון ווי לחייהון אלין אנון בני נשא דגרמיה לאלין גרדינין אחרנין לשטאה ולמפגם אתר קדישא ווי לון בהאי עלמא ווי לון לעלמא דאתי בגין דאלין רוחין מסאבין נטלין ההיא מלה מסאבא וכד אפיק בר נש לבתר מלה קדישא אקדימו אלין רוחי מסאבי ונטלי ההיא מלה מסאבא ומסאבא לההיא מלה קדישא ולא זכי לי' לבר נש וכביכול תשש חילא קדישא עכ"ל. לכן יזהר האדם בכל זה מאוד ומאוד ודי בהערה זו. מה מאוד ומאוד צריך לזהר להשמיע קולו בלימודו כי זולת זה מה שנזכר בגמרא דעירובין דף נ"ד ע"א והובא בש"ע י"ד סי' רמ"ו סכ"ב כל המשמיע קולו בשעת תלמודו מתקיים בידו כו' גם הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו ג"כ בעה"ב עצום מאוד כמבואר בזה"ק פ' שמיני דף ל"ט ע"א וז"ל מאן דאשתדל באורייתא ודביק בה וההיא מלה דאורייתא אשתמע בפומי' ולא לחיש לה בלחישו אלא ארים קליה בה דאורייתא הכי בעי לארמא קלא דכתיב בראש הומיות תקרא לארמא רנה דאורייתא ולא בלחישו כיין הטוב כתמר טב דלא שתיק הוא עתיד לארמא קלא כד יפוק מהאי עלמא הולך לדודי למישרים דלא יסטי לימינא ולשמאלא לא