יסוד ושרש העבודה קיד
Yesod ṿeShoresh haAvodah 114 · יסוד ושרש העבודה · free full Hebrew text
Open in the reader →תהיה תורת ה' בפיו ולזכרון בין עיניו תמיד כל מה שכתוב בה. ועיני ראו ת"ח שהיו בקיאים בעל פה ג"כ בפ' נח בכל שמות הבנים של יפת וחם ושם. ובפ' וישלח בכל שמות בני עשו ושעיר החרי וכל זה הוא מחמת כוונת למודם וקריאתם בתו"הק רק לשמה להיות בקיאים אף בשמות הנזכרים בה וכל זה בא לאדם מפאת דביקות והתקשרות נפשו מאוד בתו"הק והתמימה שם כל פני מגמתו ואת נשף חשקו ורצונו לידע אותה על בוריה ודי בהערה זו
פרק חמישי הנה ראיתי ונתתי את לבי כי טוב וראוי טרם אוחילה לדבר בכוונת הלימוד נקדמה פניו בתודע מאמר מזה"ק מגודל מעלת הכוונה הן בתורה והן בתפלה וז"ל פ' ויקהל ד' ר"י ע"א זכאה חולקיה מאן דזכי להני לבושין דקאמרין דמתלבשן בה צדיקיא בגינתא דעדן אלין מעובדין טבין דעבד ב"נ בהאי עלמא בפקודי אוריתא ובהון קיימא נשמתא בגינתא דעדן ואתלבשא בהני לבושין יקירין כד סלקא נשמתא בההוא פתחא דרקיע לעילא אזדמנן לה לבושין אחרנין יקירין עלאין. דאנון מרעותא וכוונה דלבא באורייתא ובצלותא כד סלקי מתעטרא מההוא עטרא מאן דמתעטרא ואשתאר חולקי לההוא ב"נ ואתעבד מני' לבושין דנהורא לאתלבשא בהו נשמתא לסלקא לעילא. ואע"ג דאוקמוהו דאנון לבושין בעובדין תליין. אלין לא תליין אלא ברעותא דרוחא כמה דאתמר לקיימא גו מלאכין רוחין קדישין ודא איהו ברירא דמלה ובוצינא קדישא אוליף הכי מאליהו לבושין דלתתא בגינתא דארעא בעובדין לבושין דלעילא ברוחא ורעותא וכוונא דלבא עכ"ל. זאת אומרת בני ואחי ידידי. ידידות יושר מעלות הכוונה כי אין לבוא אל שער המלך בג"ע העליון כ"א ע"י רשותא וכוונה דלבא. ועתה קורא משכיל שיעור ידידות מכל ההצעה שהצענו עד הנה בגודל מעלות תורתינו הקדושה באותיות ונקודות וטעמים ותגין הכל מיד ה' השכיל בעולמות עליונים לאין קץ ומספר ותכלית התלוים בהם ואין דבר רק בתורה כמבואר באר היטיב במאמרים הנ"ל ועוצם שבח מעלת הכוונה אשר בלעדה לא ירים איש לבא למרום. ג"ע העליון בודאי ראוי לכל אדם לכוין קודם קריאתו בתו"הק או שמיעתו מפי הש"ץ הן בכל לימודי התורה כוונתו הראוי לו ולא יהיה קריאתו ושמיעתו ולימודו בתו"הק כמצות אנשים מלומדה ח"ו. והנה האריז"ל הגדיל תורה בכוונות פרטיות על כל לימוד ולימוד ואינו דומה כוונת הלמוד של תורה לשל נביאים ושל נביאים לשל כתובים ושל כתובים לשל משנה ואינו דומה כוונת סדר זרעים לשל מועד וכן כל הש"ס ושל משנה אינו דומה לשל הלכה ושל הלכה לשל קבלה ושל קבלה לשל מדרש כי כל לימוד ולימוד הנ"ל שורשו בעולם מיוחד בעולמות העליונים הקדושים וצריך לכוין בכל לימוד שורשו באותו עולם העליון הדרך לימוד זה ולהשיגה ולתקנה. אך לאו כל מוחא סביל דא. לכן הצגתי לאנשים כערכי כוונת כלליות בכל לימוד ולימוד ובכוונות כלליות ההם נכללו ג"כ כוונת כלליות של האריז"ל וז"ל האריז"ל ועיקר כוונת עסקו בתורה תהיה להשיגה כדי לקשר נפשו ולהדביק אותה אל שרשה כדי להשלים אדם העליון ולתקנו וזה יהיה תכלית עסקו בה עכ"ל בקיצור וכוונה זו הכלליות נכלל בעז"ה בכוונת של כל לימוד ולימוד נכון יהיה לפניך בעז"ה וזה הוא
קודם קריאת הפרשה שמות או שאר פסוקי תורה או קודם שמיעת הפרשה מפי הקורא גם קודם לימוד תנ"ך יכוין במחשבתו בזה"ל בשמחה עצומה הריני רוצה לקרות תורה הקדושה או לשמוע מפי הקורא או ללמוד תורה הקדושה להשיגה בכדי לקשר נפשי אל שרשה וכל טעם ואות ותיבה שאוציא מפי בזה הקריאה או הלמוד או שאשמע מפי הקורא אני מכוין בזה לעשות תיקונים בעולמות העליונים הקדושים התלוים בהם וכל כוונתי לתת בזה נחת רוח ליוצרי ובוראי ית"ש ויתעלה ואני מאמין באמונה שלימה ואמתית שכל