יסוד היראה, שער מעלת השתיקה והדיבור

ירא האל בלב תמים, וכלכל / דבריך במשפט בין ושכל, והסר ממך עקשות פה / ולב חורש עלי און ונוכל, ולמה תהיה מפליג וחולק / בכל דבר כאיש לשון ורוכל.

ירא האל, ושים מחסום לפיך, / ואל תענה עתק לפניו, ואל תחשוב להשיג את שבחו / במהללך ותמצא חן בעיניו, ותמיד תהיה ירא ויגור / וחרד משאתו וחרוניו.

חסום פיך, וסגרה את פתחיו / בצור ברזל עלי דלתות נחושה, וחזק את בריחיהם לנפשך / בכף מנעול מאד עזה וקשה, אשר לא יהיה נקל לפותחם / כנף ציפור ברוחה החלושה.

ידע כי בשלשה אין יכולת / להנחם ולא תועיל חרטה, בתולה אחרי כי נבעלת, / ואבן מידי קלע שמוטה, וחצי הקשתות אם ישובון, / וכהנה דבר גבר במבטא.

פתח שערי לבבך בטרם / אשר תפתח לדבר שערי פה, והתבונן אליהם מה יבואך / ומראש אחרית דבר תצפה, למען כי ביד לשון עצורים / כלי מות והחיים ומרפא.

משול על מדברי פיך, והמה / בך לא ימשלו, תעז ותגבר, ואחר תחריש תוכל לדבר, / ולא להשיב מה ידובר, ומה נעים וטוב דבר בעתו, / כמו יורה ומלקוש יעטיף בר.

בשבתך את חכמים וזקנים / שבה דומם ולא תרבה דברים, והט אוזן לדבריהם, וטוב לך / בחדרי לבך אם הם עצורים, ודע כי חלקך נמצא באוזנך, / ובלשונך יהיה חלק לזרים.