ישועות יעקב עה"ת נב

דרך הטבע והוא מצד שמאל. ובזה נראה לי לבאר דבאמת במנין ראשון שבפ' במדבר עלה מספר בני אפרים ארבעים אלף ומספר בני מנשה שנים ושלשים אלף וגם נזכר אפרים קודם מנשה ובמנין שני בפ' פנחס היו בני מנשה נ"ב אלף ובני אפרים שנים ושלשים אלף וגם נזכרו בני מנשה קודם והיינו שבפרשת במדבר בעת חנייתם ומסען במדבר עפ"י ה' היו בני אפרים מוקדמים מרובים והיינו בעבודת ה' לפי סדר חשיבות הבנים ובפרשת פנחס הדור ההוא אשר נחלו הארץ ונלחמו עם אנשי ארץ כנען ולקחו שבט מנשה חלק בעבר הירדן וחלק בא"י ומבואר בספר יהושע כי נלחמו הרבה וחלק מרובה נטלו בארץ ג"כ כיון שמנשה היה בכור ליוסף והנה ידוע שימין הוא תוספת מרובה משמאל ואמנם לענין הנוגע בצבא מעלה צפה יעקב ברוה"ק כי בני אפרים המה יותר מוכשרים לקבל ברכות ימין שנוגע בצבא מעלה. וע"כ לענין מה שהעמיד יוסף את מנשה בצד ימין ואת אפרים בימינו משמאל ישראל אביו ע"י הסכים הזקן שהוא בן בכור ויהיה לו חלק ונחלה בא"י ובעבר הירדן יותר מאפרים וגם בעת כבישת הארץ היו בני מנשה מרובים ואמנם בענין הנוגע בענינים של מעלה בני אפרים היו מוכשרים יותר לקבל כמו יהושע וגדעון וזהו פירוש שכל את ידיו כי מנשה הבכור שהסכים שיהיה בכור לנחלה ולכך לא החליף והניחו בצד ימין ורק ידיו שכל לברך את אפרים בימינו וכאמור והבן

ויבכו אותו מצרים שבעים יום איתא במדרש כמו אלו שבעים יום שבין אגרת לאגרת היפ"ת כתב דהיינו בין אגרת הראשונות ששלח המן הרשע בי"ג בניסן ובין אגרת ששלחו מרדכי ואסתר בכ"ג בסיון עולה שבעים יום והדבר תמוה מאד ובנזה"ק כתב דהיינו לכך בכו מצרים שבעים יום כי באותו עת היו כלולים במצרים כל שבעים אומות וכולם היו כלולים ביעקב לכך בכו שבעים יום על מיתת יעקב ובשכר זה היו שבעים יום במעלה והוא דחוק מאד ולי נראה דהנה מבואר במדרש דמצרים בכו שחשבו דבר זה לרוע מזל שלהם נאסף צדיק זה ברשותם והנה באמת זה דבר שאינו כי מיתת צדיקים הוא בהשגחה ולא מגדר רוע מזל ובזה פירשתי הטעם דהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום וביום שנולד ימות למען דעת כל עמי הארץ כי בהשגחה פרטית הי' נפילת הצדיק כי מבואר בירושלמי שקלים דאין אדם נופל ביום גנוסיא שלו וזהו ביאור הדבר מה דקאמר הש"ס כיון שנפל הגורל בירח אדר שמח שמחה גדולה והוא לא ודע שבז' באדר נולד וכיון שנולד ביום הז' בוודאי לא מפאת מזל גורם מיתתו. והנה נתגלה הדבר אחר עבור שבעים יום ואז יצא הדבר כי לא מול גורם ובאותן שבעים יום היה בדעתם כי מזל גורם ולכך בכו את יעקב וזהו מאמר המדרש ויבכו אותו מצרים שבעים יום אלו שבעים יום שבין אגרת לאגרת והדבר נכון מאד: