ישועות יעקב עה"ת קט

פרשת דברים

אלה הדברים. במדרש אמרו דברי תוכחות. נ"ל ביאור הדברים דהנה איתא במדרש קודם שנתן משה התורה לישראל מה כתיב כי לא איש דברים אנכי. ואחר שנתן להם התורה מה כתיב אלה הדברים אשר דבר משה. וביאור הדברים נ"ל במה שאמרו כל הנביאים נתנבאו בכה מוסיף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר וגם התנבא בכה. וכתוב מהר"ל מפראג כשהי' אומר משה נבואתו בדבר התורה והמצות אשר נצטוה מפי הקב"ה הי' אומר זה הדבר וכשהיה נבואתו בעניני נסים וכדומה דבר שאינו תמידי היה אומר כה אמר ה' ונראה לי ביאור הענין שהנביא היה רואה נבואתו דרך כלל והוא בעצמו מסדר הדברים מה כיוון בראיה זו כמו ירמיה שראה מקל שקד וסיר נפוח מצפון והוא סידר הדברים כי שוקד על הרעה וכהנה ובזכריה כאשר ראה מנורת זהב ביאר הדברים זה דבר ה' אל זרובבל לא בכח וגו' ולא ראה הדברים מסודר כאשר הגיד נבואתו לישראל וזהו זה הדבר אשר דבר ה' והוא לא סידר הדברים כפי הבנתו מדברי הנבואה וביאור הדבר שהתורה שניתנה למשה מלבד פשוטי המצות והתורות יש בכל אות דברים נעלמים וסודות התורה ואם הי' אומר משה רבינו דבר המצוה בלשונו כפי הבנתו ולא כפי ששמע מפי הקב"ה והיה שומר רק הכוונה לא היה לנו רק פשוטי המצות אבל כשאומר בלשון הזה שהגיד לו ה' יתברך הרי החכמים מבינים כל הסודות הנרמזים בכל אות והנה בית יעקב אלו הנשים ועמי הארץ המה אינם יודעין רק בפשטי התורה והמצות הי' ביד משה לאמר להם בלשון כה אמר ה' דהיינו היוצא מכללות הענין שאמר ואמנם בני ישראל שהמה יבינו תוכן הדברים אשר צוה ה' וסודות כל אות מן התורה היה צריך משה לדבר עמהם באלה הדברות אשר הגיד ה' וזה כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל לאמר זהו הדבר וזהו שסיים אשר תדבר אל בני ישראל ואמרו במדרש שלא תוסיף דבר ולא תפחות דהיינו שלא יאמר רק המכוין מדברי ה' שלפעמים יהיה לשונות אשר יסדר הדברים אשר דבר ה' פעם בארוכה פעם בקצרה וע"כ הזהירו שיגיד ממש דבר ה' כלשונם בלי תוספת ובלי גרעון. והנה בענין סדר דברים שהוא נקרא משנה תורה הם רובן דבר תוכחה אשר ראה להזכיר לפני מותו לעשות חשבון מכל אשר חטאו לפני ה' וזהו צורך שעה ולכך היה דברי משה אשר צוה ה' אותו להוכיח את בני ישראל והם נאמרים בבחי' כה דהיינו כמו שאר נביאים