ישועות יעקב מב

יעקב סי' ל"ח שאירע שם בכמה נשים שלא הי' בידם לטהר עצמן לבעליהן מחמת מציאות הקרטין כאלו ולבסוף נמצא שהי' לנשים האלו מין כנים הדבוקים בבשר כנזכר בסי' קצ"ח סעי' מ"ז וציוה הרב בעל שב יעקב להנשים שיקחו בגד פשתן דק מאוד ולשים אותו במים שיהי' לח קצת ולחוך באותו מקום בחוץ בשערות שיש שם ג"כ כנים כאלו ותמצא שם על בגד פשתן הנ"ל כאותן טיפות ואז פשיטא שיכולה לתלות אותן קרטין של הבדיקה ג"כ באותן כנים וכ"כ הרב מהרשש"ך שם בתשו' ש"י שכמה נשים הותרו בק' פ"פ דמיין ע"י בדיקה זו שנתברר שכל הקרטין וטיפין שנמצאו בעד הבדיקה הי' מן כנים הללו הדבוקין בבשר ומהם באו אותן קרטן וטיפין על עד הבדיקה. ואמנם אם יתברר ע"י בדיקה זו שקרטין הללו אינן באין מן מכת הכנים הללו צ"ע אם נתיר עפ"י דברי הרופאים האומרים שאי אפשר למקור שיוציא טיפין קטנים כאלו הנה לא סמכו בזה הקדמונים ועיין בשו"ת הר"ן שהובא בב"י סי' קצ"א ואמנם מידי ספיקא לא נפיק ולא שייך לומר בקרטין קטנים כאלו חזקתו מן המקור דזה לא נאמר רק בדמים גמורים ולא בקרטין כאלו ולפ"ז יש לדון שאם רואים קרטין בלי הרגשה דהוי ספיקא במידי דרבנן גם לא שייך בזה לומר חזקת דמים שבא בהרגשה דזה לא נאמר רק בדם גמור ולא בקרטין קטנים כאלו וכ"כ הגאון החסיד מו"ה גבריאל הובאו דבריו בשו"ת שב יעקב סי':

עוד עלה על לבי שתבדוק האשה עצמה בדיקת מוך הנזכרת בהגהת מהר"מ איסרלש סי' קצ"א ועל אופן זה שהאשה קודם שתבדוק עצמה בעד הבדוק לה תקח מוך נקי מאוד ותרחץ מקום הרחם רחיצה גמורה עד אשר לא ישאר שום ספק והרחם נקי אין בו שום לכלוך ואז תכניס המוך בעומק הרחם ויכסה כל רוחב הרחם בעומק ואח"ז תבדוק עצמה בעד הבדוק עד מקום המוך ואח"ז כשתוציא העד ותמצא עליו קרטין הללו והמוך יהי' נקי הרי עד נאמן שיש מקום מוצא קרטין הללו חוץ לרחם ואז תוכל לתלות שהקרטין הללו באים תמיד מן מקום חוץ לרחם ולא תצטרך לבדוק עצמה בכ"ע במוך כל מקום וכל זמן כ"ז שבודקת עצמה שלא בעת וסתה ואמנם (חסר הסיום וחבל וכו'):

סימן יח. לכבוד ש"ב ההמאוה"ג מו"ה פישל נ"י אבד"ק בוברקא מכתבו היקר קבלתי ושמה נפשו בשאלתו ע"ד אשה אחת מבני קהילתו אשר אינה יכולה לטהר עצמה לבעלה שבעת הבדיקה בשבעה נקיים הוא מוצאת על עד הבדיקה קרטין קטנים והמה נבלעים בב"פ של הבדיקה אמנם כשהיא מכנסת עד למעלה בעומק הרבה אינה מוצאת אותן הקרטין רק כשבודקת למטה מוצאת אותן הקרטין והאשה יש לה ווסת שרואית כדרכה ובזמן העבר הי' לה כאב וזה ערך חצי שנה אינה מרגשת שום כאב עכ"ל השאלה. והנה צריך אני לדרוש מה למעלה ומה למטה והנה בלי ספק שאין כוונת מעלתו למטה ממש וכמ"ש בלשונו דרך קינוח לבד והיינו אחר שכלה חלק הנקרא בלשון חכמים פרוזדר דהרי כיון שכתב מעלתו שמוצאת בשעת בדיקה בשבעה נקיים וכבר ידוע לו שדעת רוב הפוסקים דבדיקת ז' נקיים הוא צריך להיות בחורין ובסדקין ועד מקום שהשמש דש ולא סגי בקינוח וע"כ שהאשה הכניסה העד עד מקום שהשמש דש בשעת ביאה ומצאה שם דם ומ"ש מעלתו שאחר שהכניסה בעומק למעלה לא מצאה כוונתו שכאשר הכניסה לחדר שהוא המקור עצמו לא מצאה כלל ודבר זה יבואר אי"ה כל מקום הנקרא פרוזדר והנקרא בית החיצון והמקור עצמו:

ועתה נבא לשאלתו והנה הביא דברי בעל עבודת הגרשוני שמיקל בזה ודעת א"ז הח"צ שחולק עליו והנה המעיין בס' עבוה"ג עיקר סמיכתו על הרופא שאומר שאי אפשר שיבואו טיפין כאלו מן המקור ולא מטעם חזקת טהרה כמו שחשב מעלתו ואמנם באמת דבר זה אינו דהרי חז"ל החמירו על בנות ישראל שאפי' על טיפת דם כחרדל יושבת ז' נקיים ולאו דוקא חרדל אלא אף בפחות כמ"ש הפוסקים הרי דהדבר שכיח שתראה טיפת דם קטן מאוד ואמנם כתבתי בזה במקום אחר דהא דכתב הרמב"ם דחזקת דם המקור בא בהרגשה זה לא שייך רק בדם גמור שדרך הנשים להרגיש בעת יציאת הדם לחוץ אבל לא בראיית קרטין קטנים דאפשר להיות שלא בהרגשה ואח"ז ראיתי בשו"ת שב יעקב שסברא זו כתב הגאון החסיד מו"ה גבריאל:

והנה מש"ס נדה ר"פ הרואה כתם בהא דקאמר שמואל דאין אשה מטמאה מן התורה עד שתרגיש בבשרה ואקשינן עלה מהך דנמצא על העד ומשני אימר הרגשת עד הוא ונחלקו הרבנים האחרונים בפירושו דקצת מפורשים כ' דאיירי שהרגישה והא דחשה ספיקא משום דאמרי' שמא הרגשת עד הוא וקצת מפורשים דאיירי שלא הרגישה ותלינן שהרגישה אלא שהי' בדעתה דהרגשת עד הוא ואמנם הרמב"ם ז"ל הוא מחמיר וחושבו לאיסור תורה היכי שמוצאת דם על עד הבדוק אף שלא הרגישה וכ"כ מהרא"י בתה"ד ואמנם הרמב"ם כ' הטעם דתלינן שהי' בדעתה שהיא הרגשת עד משום דחזקת דמים היוצאין מן האשה המה באים בהרגשה וכבר כתבתי דזה לא שייך בקרטין האלו וא"כ אם לא הרגישה יצאנו מחשש איסור תורה וזה הוא ענין הרגשה גם בזה יש מחלוקת בין הרבנים האחרונים אי בעינן שתרגיש בפתיחת המקור או שתרגיש שנזדעזע גופה או די בהרגשת דבר לח זב בבשרה והנה מה שהביאו ראי' מדברי הש"ס ר"פ הרואה כתם דמקשינן לשמואל מהך דאשה שעושה צרכי' אי דארגשה וכו' והרי שם הרגישה זיבת דבר לח בבשרה דהרי מ"ר יוצאין ממנה זה באמת אינו ראי' דהיכי דמ"ר יוצאין ממנה פשיטא דאין הרגשת דבר לח שזב ממנה חשובה הרגשה ובזה פשיטא דבעינן שהרגישה שנפתח מקורה או שנזדעזע גופה וכיוצא בדבר כתבו הרבנים האחרונים דהיכי שזב ממנה לובן ואודם לא חשוב הרגשה כלל ואמנם בלא"ה מהכ"ת נימא דהרגשת דבר לח שזב בבשרה יהי' נחשב הרגשה כיון שהרמב"ם כתב