ישועות יעקב ק

בתולים כל שלשים דנ"מ לענין אשה שיש לה תוספת ומעתה בענין שלפנינו כיון שזינתה ברצון נתקבלו דברי' לענין כתובה. וש"ד לא מהני שוב אמתלא והבן היטב:

עוד נראה לי טעם לאסור אשה זו דמבואר בש"ס המוציא אשתו משום שם רע לא יחזירה ויש בזה שלש דעות בש"ע אהע"ז סי' נ' האחת סוברת דבעינן שיאמר לה משום ש"ר אני מוציאך וגם יכפול הדבר שאי לא הי' עלי' שם רע לא הי' מוציאה והשנית סוברת דאף אם לא כפל הדבר רק שאמר סתם משום ש"ר אני מוציאך לא יחזור ודיעה שלישית שאף במגרשה סתם משום ש"ר לא יחזור ותפסו הפוסקים העיקר כדיעה האמצעית וכיון שבב"ד של מע"כ הי' הדבר שבין הזוג והיא אמרה טמאה אני וציוה מעל' שיגרש אותה פשיטא דעדיף מאלו אמר לה משום ש"ר אני מוציאך ויותר נראה דע"י ב"ד דומה לכפל למילתא כיון דהבעל בא לב"ד עם המנאפת לשאול פי הב"ד והב"ד אמרו לו שמחויב לגרשה אין מהצורך לכפול הדבר ויש דברים שדי בגילוי דעת כמ"ש התוס' קידושין (דף נ"ב) דיש שלשה חילוקי דינים:

סימן כ. ב"ה יום ג' ג' כסלו תקצ"ו לפ"ק לבוב. לכבוד ידידי נד"ז הרב הגאון המפורסם חריף ובקי כש"ת מ' ארי' ליבוש נ"י אבד"ק סטאניסלוב. יום אתמול הגיעני מכתבו הרמה ונהניתי בשמעי משלומו הטוב וע"ד השאלה באשה אחת שוטה ואין הבעל יכול לדור עמה בשום אופן כי אינה יודעת לבדוק עצמה בדיקת הפסק טהרה ושאר בדיקות וגם ע"י נשים פקחות א"א והבעל איש ירא ה' ואין רצונו להיות בלי אשה וכת"ר נכמרו רחמיו מאוד על בעל האשה ורצונו למצא לו מנוח אשר ייטב לו ואין רצונו להורות עד אשר ישמע דבר מה בפי והנה מעכ"ת כמציץ מן החרכים ראה בדברי תוס' מס' יבמות דאף שוטה שאיננה בת קידושין כלל מ"מ אם עבר ונשאה אינו רשאי לגרשה וכן מבואר ביש"ש לא כן אחי כל אלו הדברים אינם אמורים רק בנתקדשה כשהיא פקחית ונשתטית וכן מבואר בלשון המשנה נשתטית לא יוציא עולמית וכן בכל הפוסקים נאמר נשתטית רק דהתוס' כ' דלא עשו חז"ל תקנה שיהי' לשוטה קידושין מדרבנן כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר וחששו יותר להך דאין אדם דר עם נחש ולמה. בנשתטית אח"כ חששו לתקנה דידה שלא ינהגו בה מנהג הפקר ואמרו לא יוציאנה ולא חששו לתקנת הבעל ובאמת שהתוס' לא כתבו שום טעם לחלק ביניהם:

ולי נראה דבאמת יש לעשות תקנה להאשה שלא ינהגו בה מנהג הפקר ואמנם לעומת זה תקלה הוא להבעל שא"א לו לדור עמה פן תכשיל אותו בדברים שצריך לסמוך עלי' וגם שאין אדם דר עם נחש בכפיפה ואין אומרים לאדם עמוד וחטא כדי שיזכה חברך כיון שיש כאן חשש ביטול מצות פרי' ורבי' וכדומה לכך כתב רבינו שמניחה ונושא אחרת ומאכילה משלה וכיון דיכול לישא אחרת אין כאן ביטול מ"ע וגם יכול לדור עם אשה האחרת שיקח ואין בזה חשש ואף דקאמר בש"ס דיבמות (דף מ"ה) נושא אדם כמה נשים והוא דאפשר למיקם בסיפוקייהו כאן כיון דאין צריך ליתן לה מזונות כשנעשית שוטה א"כ אינו מזיק לו מה שאינו מגרשה רק כדי שיקרא שמו עלי' ולא ינהגו בה מנהג הפקר ואמנם הטעם של רבינו דאינו חייב במזונות שלה הוא משום דאינה מעוכבת בשבילו מלהנשא כיון דלא תקינו נשואין לשוטה אין כאן עיכוב כלל אבל אי נימא שיתקנו נשואין לשוטה משום. טעם שלא ינהגו בה מנהג הפקר א"כ פשיטא דאם נימא כן ונימא ג"כ דאינו יכול לגרשה א"כ פשיטא שחייב במזונותי' כיון דמעוכבת להנשא ע"י הקידושין שקידשה או שנשאה וא"כ אין בידו לישא אחרת עלי' כיון דאין בידו לפרנס שתיהן וכיון דאי אפשר לו לישא אחרת וגם עמה א"א לדור דאין אדם דר עם נחש ויתבטל ממצות פו"ר וישב בלי אשה וכל זה איסורא מהכ"ת נימא לו עמוד וחטא כדי שיזכה חברך והיינו כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר לכך העמידו חז"ל דבריהם על דין תורה ולא תיקנו לה נשואין וממילא פטור הבעל ממזונות ויכול לישא אחרת כיון דאינו מפרנס לשתיהם יכול לישא אחרת וז"ב:

. ועכ"פ כוונת התוס' ומהרש"ל כמ"ש ולפ"ז הי' בדין להתיר לגרשה אמנם אם נשתפית באיזה זמן שהיתה תחת בעלה הי' נראה בעיני ברור שבעל אותה לשם קידושין ומעתה כשחזרה אח"כ לשטותה אין ביד הבעל לגרשה ובשלא חזרה ונשתפית או אף בחזרה אמנם לא בא עלי' אחר כך באופן דלא שייך לומר חזקה דבעל לשם קידושין אף שדעת הב"ש בסי' ס"ו דאינה צריכה קידושין מחדש אין דעתי מסכמת לזה דכיון דאין בשוטה גדר קידושין כלל אף אם נשתפית בנתים לא מהני להחזיק קידושין הראשונים דהרי לא הי' בהם ממש וגם אם קידשה בראשונה בכסף כיון דאם נתן דבר לשוטה בעת שטות א"צ להחזיר לו, כשישתפה א"כ למה תצטרך להחזיר כסף קידושין שנתן לה שלא לשם קידושין רק למתנה או לפקדון והיא אינה חייבת להחזיר וא"כ במה תהי' מקודשת הרי אין לו אצלה כסף אם לא שיתן המעות והיינו כסף קידושין מחדש שוב בא לידי ספר גט פשוט וראיתי שכתב שם בסי' קי"ט ג"כ דאם נשתפית בנתים ובעל צריכה גט משום דבעל לשם קידושין אבל בלא בעל אחר שנשתפית אינה צריכה גט ואף אי נחמיר כדעת הב"ש עכ"פ פשיטא דיכול לגרשה בעת שטותה אבל בבעל לשם קידושין א"י לגרשה עד שתהי' שפוי' וז"ב:

ובענין ביטול חדרגמ"ה אם ירצה לישא אשה אחרת לא נעלם מעיני כת"ר אשר הסכימו בזה רבני פראנקפורט באם נשאה בעת שהיתה שפוי' ונשתטית אחרי כן להשליש גט וכתובה ביד הב"ד או ביד שליש שיבחרו להם הב"ד ואח"ז ישא אשה אחרת וקצת חכמי' לא הצריכו השלשת הגט והתירו לבעל לישא אשה אחרת ומהרש"ל בתשובה מחמיר מאוד בזה ותמך יסודו בדברי המרדכי שכתב מה דאמרו בש"ס מס' ב"ב מיום שחרב בהמ"ק דין הוא שנחמיר על עצמינו