ישועות מלכו קנח

שחש בדבר הבשר, הנה באמת יש ע"ז חלב גמור שע"ג כסלים כאשר הגידו השוחטים דפה ועכ"ז יש להתיר הכלים כיון שלא נודע עד לאחר מעל"ע יש להקל והקצב צריך לשבע בנק"ח שיתנהג מכאן ולהבא כפי שהוא מנהג בעיר זיכלין ותבדקו אותו אם הוא יודע לנקר וטוב לקנוס אותו קצת כפי ראות עיני הדיינים: סימן כז בעזה"י גומבין יום ה' כ"ה אדר שני תר"ח לפ"ק. החיים והשלום וכ"ט לכבוד י"נ הרב הגדול חריף ובקי מוה"ר יצחק נ"י אבד"ק זיכלין. מכתבו הנכבד הופיע אל עבר פני אתמול אחר תפילת מנחה והנה הדבר פשוט כמוש"כ כ"ת דבמקום עיגון אפילו עיגון קל יש להקל ע"י שליח קבלה, והנה בעיקר שיטת רבינו פרץ שהחמיר לעשות ש"ק ביאר הפרישה משום דצריך ג' דיינים שיכתבו שנתגרשה בפניהם גם צריך שיכירו חתימת עדי הרשאה או חתימת ג' דייני קיום של הרשאה והב"י תמה דאף בתרי מגו תלתא סגי כדאמרינן בפ"ב דכתובות ולפי הבנת הפרישה קשה עוד דלמה צריך שיחתמו ג' דיינים שנתגרשה הא בעדים סגי כמו בעדי הרשאה ולכאורה אפשר באם האשה או הש"ק מביאה שטר עדות שנתגרשה בפניהם ל"מ אע"פ שנכתב מדעת הבעל דהא הא דשטר מהני ולא הוי מפ"כ לפי שיטת התוס' משום דנכתב מדעת המתחייב ובעהמ"א ביאר יותר דהו"ל כמפי כתבו דמתחייב והו"ל כשליחו א"כ י"ל דדווקא בד"מ מהני דיכול להתחייב אע"פ שאינו חייב אבל בגיטין דלדידן קיי"ל בעל שאמר גרשתי את אשתי א"נ מה יושיענו זה שנכתב מדעת הבעל כיון דגם הבעל א"נ, וראיתי למוהרי"ט ז"ל ח"א שכתב בשטר נזירות שהעידו עדים שקבל עליו נזירות אף שנכתב מדעת הבע"ד ל"מ דבאיסור מודי התוס' דל"מ, ודבריו תמוהים דבפ' ד"א גבי שטר קידושין משמע דמהני אמנם מש"כ נראה נכון דהיכי דאמירתו דהבעל ל"מ גם שטר דעדים נמי ל"מ לכן צריך בגט מעשה ב"ד שנתגרשה בפניהם והא דכל גיטין וקידושין מהני היינו שהגט בידה וראינו שמסר לה דבזה כת"י דהבעל מהני דכת"י מהני מדאורייתא והר"ז כאלו נכתב בכת"י הבעל אבל אם הבעל כתב בכת"י מודה אני שגרשתי זאת האשה לא מהני א"כ גם עדים ל"מ והא דמשמע בש"ע א"ע סימן מ"ב דשטר קידושין הנכתב מדעת האשה מהני, התם לחומרא אמרינן שווי' אנפשי' חד"א ובאמת יש להקשות על התוס' וקצת פוסקים שנסתפקו בשטר קידושין אי מהני בכת"י ולכאורה זה מוכח מהא דמהני שטר אך קשה על הדין היכא קטלינן ואין להאריך בזה עכ"פ דברי רבינו פרץ נראין דצריך מעשה ב"ד של ג' שיעידו ע"פ כתבם שנתגרשה ובזה יש ליישב גם קו' הב"י הנ"ל דהא אפילו כשמכירין אפילו שתי חתימות מהדיינים סגי ולפ"ז אפש"ל קצת דגט שאני כיון דל"מ חתימת ב' עדים לראי' שנתגרשה ל"מ ג"כ חתימת ב' הדיינים דעיקר הטעם דמהני חתימת ב' דיינים כעין שכתב הריב"ש וקיי"ל בחו"מ סי' מ"ו דעדי קיום יכולים להגיד ע"פ כתב וכתבנו במ"א הטעם כיון דאין כאן חוב הו"ל כנכתב מדעת המתחייב משא"כ בזה דגם מדעת המתחייב ל"מ רק בהרשאה מהני כיון דכת"י מהני כן נראה להליץ בעד רבינו פרץ אבל עכ"פ אין זה רק לכתחילה לא לעכב ופשיטא דיכולה לעשות ש"ק אפילו לכתחילה כשעדי גירושין באים לפנינו, גם נ"ל דאם א"א לשלוח ב' עדים יכולים העדים ללכת לעיר אחרת ולכתוב הרשאה וגם האשה תלך עמם ואין להקפיד כ"כ בשם העיר בהרשאה עכ"פ דבר ה' אמת בפי מעכ"ת שיכולה לעשות שליח קבלה ע"ד שכתב מעכ"ת: ואת חג המצות יחוג בדיצות, ידידו דוש"ת ישראל יהושע החופ"ק גומבין. ויען כי בת"ח נאמר ועלהו לא יבול הנני מעתיק כאן מכתב כק"ז המחבר ז"ל שכתב בבואו גומבינה לשרת שם בתואר רב לידידיו בעיר שרענסק שנסע משם בעזה"י יום א' פ' וארא תר"ז לפ"ק החוה"ש וכ"ט לכבוד י"נ החקוקים במורשי לבבי המה הנגידים האצילים היקרים כש"ת מוהר"ר גדלי' נ"י ומוה"ר אברהם נ"י. אודיעכם כי באתי בעזה"י לשלום ביום ועש"ק י"ג טבת העבר ות"ל אנשי העיר קבלו אותי בכבוד ואני יושב פה בהשקט ושלום ואקוה שאוכל לישב פה בהשקט על התורה ועבודה כמאז, ז"ז בקשתי הן דברתי עמכם אודות הרב דק"ק באדזינאוו, ואם א"א בשום אופן הנה לדעתי נכון הדבר שתקבלו את כבוד הרב החריף מו"ה חיים דוד שי' מק' קוטנא וכבר סמכו כבוד הגאון אבד"ק מאקאווי [הוא הגה"ק מוהר"פ זצל"ה] זה כשנתיים וכתב עבורו לק"ק וויסקיט, האומנם כי לא נתקיימה מחשבתו כי רבות מחשבות וגו' ונתקבל בעיר הנ"ל הרב דק' רופין וגם רבים מבני עירנו המרבים לספר בשבחו של כבוד החכם הנ"ל ולדעתי הוא ענין נכון ויקר לפניכם ואם אין דעתכם נוחה.. כבוד הרב דק"ק ראדזינאוו כי אין ראוי לישב בלי מורה ומנהל וגם תכלו לכתוב לכבוד הגאון אבד"ק מאקאווי יצ"ו ידעתי שגם הוא יסכים לזה: א"ד ידידכם הדוש"ת בלונ"ת ישראל יהושע באדמ"ו מו"ה דוד ז"ל חופ"ק גומבין. דו"ש לכל החפצים בשלומנו ובפרט בשלום תלמידי הרבני האברך מ' אברהם משה והחתן כמ' ברוך מנשה שי' וגם בשלום הישיש מו"ה צבי הלוי נ"י ע"ש בניו שיחי':