יש מאין חלק ב רע

לנו לאבל ובכי ומספד ולקדחה, כי עלה עליה הכרת הוא המות האכזרי ויקטף את חייה הרעננים, חוץ למקומה בעיר ירושלים, וחוץ לזמנה במבחר ימיה ובאביב שנותיה בת תשע וארבעים שנים, ותעל נפשה הטהורה השמימה למנוחה, ואותנו עזבה לאנחה, ובו ביום בהגיע ארונה לעי"ק טבריא לקבורה, כל העם געו בבכיה רבה וצעקו במרה, וי על האי שופרא, דבלי בעפרא ההא מאנה הנחם נפשי, על חמדת לבי ומשושי, כי כבודי (יוכבד) ממני גלה, שתיתי מציתי את קבעת כוס התרעלה, צפו מים על ראשי, שחה לעפר נפשי, כלו ביגון חי"י ושנותי, רבות אנחותי, ואבכה יומם ולילה, על אשת נעורים אשת חיל המהוללה, השלימה בכל מדות, ומדובר בה נכבדות, שפרה זו יוכבד נ"ע הצדקת החסידה, אשר כפה פרשה לעני ולאביון שלחה ידה, הכשרה בנשים מגזע האיתנים והקדושים, בת בתו של שם עטרת ראשנו מורנו ורבינו, הרה"ג הגאון המפורסם נר המערבי, כאריה וכלביא, כקש"ת ר' אבנר ישראל הצרפתי זצוק"ל ר"מ ור"מ בעוב"י פאס יע"א, ואש יוקדת בקרבי, שאגתי מנהמת לבי, וגדל כים שברי, מדי זוכרי, את נועם שיח שפתותיה אשר בהם תסוב ותנחמני בעת צרתי בהלקח אדוני אליהו אבי העזר"י מעל ראשי (כ"ב אלול טרפ"ת לפ"ק) ועתה אין לי מנחם, ולא חונן ומרחם אוי לך מות אכזרי ואיום אשר לא תדע רחם ותפריד בין אשה ובעל נעוריה ובין אם רחמניה ובניה הרכים וענוגים הצועקים ומייללים במרה, אייך אמנו היקרה, אשר אין ליך תמורה, מדוע קדמוך מוקשי מות ולא בצעת זממך אשר קוית חמיד לראות בחופתינו, ולשמוח עמנו בשמחתינו, ועתה אנה פנה הודיך וזיוך נטשתנו עזבתנו, ועל זה היה דוה לכנו ונתבלבל דעתנו כי נהפך לאבל מחולנו, ובעוד יוסף מסלסל בצ'ערו לא נח ולא שקט ויבוא עליו רגז דבקו צ'ערים זה כזה קפץ עלי רגזה של עט"ר אדונתי אמי הצדקת הכשרה מ' שמחה נ"ע בת לאותו צדיק אדוני זקני, מע' הרה"ג מעוז ומגדול, סב"ק כמחר"ר דוד אסודרי זצ"ל אשר היא היתה נחמתי בצרתי גם היא נפלה למשכב במכאובים קשים ומרים בשנה זו מעובר"ת היתה ואחרי יסוריה ותחלואיה הרבים השיבה נפשה אל על בליל מוצאי שבת קודש חמשה לחודש אדר ב, (בצ"רת לפ"ק) כשל בעוני כחי עד אשר דק, מה נדבר ומה נצטדק ואין לנו אלא להצדיק עלינו דינו יתברך, יהי שם ה' מבורך, צדיק הוא וצדיק דינו, אין להרהר אחר מדותיו והאשם הוא רק בנו כי נחנו פשענו ומרינו ודיין אמת צור עולמים אבינו אב הרחמים, המנחם ציון וירושלים, ישלם לנו נחומים בכפלים, ישוב ירחמינו, יגדור פרצותינו, ויאמר די לצרותינו ויתן לנו נח"ר ובריאות הגוף ויישוב הדעת לעבודתו יתברך אנחנו וזרעינו, דזכות אבדיקות הנז' תמיד תגן בעדינו, ונפשותם היקרות תנוחינה בג"ע העליון במנוחות שאננות עם הני נשי צדקניות ליהנות מזיו השכינה באספקלריא המאירה ויזכו לראות באורה חיים

זה לי שלש שנים מיום סילוקו של רבי, אדוני אבי מעל ראשי, אשר נכספה גם כלתה נפשי, והגו מחשבותי ורעיוני יום יום וגם בלילה לא שכב לבי וכל חשקי ותאותי הם רק מתי אזכה להוציא לאור עולם הני ספרי דרבי אב'א ז"ל ופניני אמרותיו אמרי קדש המלאים זיו ומפיקים נוגח לכל עיני בני ישראל המבינים כחכמה, לעשות נחת רוח לנשמתו בההוא עלמא, ולקיים בזה מצות כבוד אב דלאחר מיתה להיות שפתי צדיק דובבות ובתורתו יהיה לנפשי שעשוע ונחמה, כמאמר דוד מלכנו עליו השלום לולא תורתך שעשועי וכו,