יש מאין חלק א ז
Yesh Meayin part 1 7 · יש מאין חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →יש מאין אורח חיים סימן א נשאלתי מיר"א וסר מרע אודות המנהג לומר מזמורים במוצאי שב"ק קודם ערבית ומושכים עד שחשיכה משום אפוקי יומא אי שפיר עבדי גם גוי החולב בהמת ישראל בשבת אם מותר לישראל לאחוז לו הבהמה כדי שלא תברח: ואומר על ראשון ראיתי במקומות רבים של חכמים ושל סופרים וגם בעיק"ו ת"ו נוהגים לומר במוש"ק מזמורים מלוקטים וי"א תמניא אפי עד לדוד ברוך וכו' ונראה יסודם ממ"ש מור"ם ז"ל בסי' רצ"ב שבין מנחה למעריב נהגו לומר פרקי אבות בקיץ ושיר המעלות בחורף. ואף כי הברכ"י ז"ל סי' רל"ח הביא מגורי האר"י ז"ל שאין ללמוד מקרא בלילה ועשה לו סמוכות מהילקוט וחזר ודחה ועיין במנחת אהרן ז"ל כלל י"ט וכ"א ופתח הדביר ח"ב סי' רל"ז קמח סלת דס"ד יפה ללב בא"ח סי' רל"ב גם הם עשו סמוכין דרבנן לזה עפ"י הפשט ודחו. מ"מ כ"ז בחול אבל בשבת הנה הרב ביוסף אומץ סי' נ"ד הביא שמנהג ירושלים וחברון יוב"ב שאומרים תהלים באשמורת ורב גדול ומקובל (הוא הרב הק' מהר"ש שרעבי זיע"א כמ"ש בח"ש ח"ב דכ"ט) אמר אליו שאין תהלים בכלל המקרא וכו' ואסיק דהבא לשאול אותו יאמר לו שיש לו סמך אבל לעצמו הוא ירא בלילי החול רק בליל שב"ק לא היה נמנע מק"ו מליל ששי שהותר בו המקרא משום שהוא מכין לשבת ע"כ ומינה יש לדון לליל מוצ"ש דעד חצות אסר האריז"ל לומר הוידוי וכ"ש עד זמן סעודה רביעית שעדין תוס' נשמה יתירה כידוע וק"ו לקודם ערבית שאסור גם בעשיית מלאכה. ובפרט במזמורי תהלים שגם בימי החול אמרו להתיר ועיין להרב המקובל אמ"ל ניניו ז"ל בשפת אמת העיד שבק"ק בית אל אומרים תהלים גם בחול ותימה על הרה"ג רב פעלים ח"ב סי' ב' שכתב דהבא לשאול אותו על קריאת תהלים באשמורת יאמ"ל שוא"ת עדיף ונראה כחו בזה ממ"ש בהשמטות פתח עינים בברכות ב' הך דתהלים בדרך אפשר ולא בהחלט אבל הנה לפנינו מנהג בית אל. וגם כי בב' מקומות כתב הגאון חיד"א ז"ל זה בהחלט וסמי חדא מקמי תרתי. ואם תראה מ"ש בשעה"כ שער וי"ו דרוש א' וז"ל מוז"ל לא היה נוהג לומר א"ב וכל אותם השירי מעלות ומזמורים וכו' אל תסוב לאחור דהא סמוך לזה כתב שהיה אומר ויתן לך וכל אותם הפסוקים ומאי שנא (עיין בבאה"ט סוס"י רצ"ט) אלא הכונה שלא היה מקפיד לאומרם כנוהגים. והעד ממ"ש בפע"ח (דפוס קראעץ) שער שבת סופכ"ג וז"ל א"ב של תמניא אפי שנהגו לומר קודם ערבית לא נהג לאומרם ולא חשש לזה. ומכל האמור תצא תורה ליסוד המנהג ששאלת עליו: ועל אחרון הלא ידעת כי החולב הוא משום מפרק וגם עיין בסי' תקל"ז גבי גוי הבא לדיר שדה שגם אם הוא שכיר שבת וכו' בחוה"מ מסייעין