יש מאין חלק א רסב

לאשמועינן דין מפורש בש"ס וש"ע ולמאי אכפל תנא שדרכו לקצר במקום שאמרו להאריך: וכן ראיתי להגאון מהרל"ח המגיה בטורים בח"מ סוס"י רע"ו שבא לתרץ קו' הטור על הרמב"ם דהיכי משכחת לה בכורה ביורשי' שאינם בניו ותי' כגון ראובן ושמעון בני יעקב וראובן הבכור מת והניח בת ומתה גם היא והניחה בן לוי ומת גם לוי ואח"כ מת הזקן יעקב דבת ראובן תירש חלק בכורה בקבר וממנה יירשנו גם לוי בקבר והוא ינחילנה את אחיו מאביו דכיון דמתה קמי דידיה מנחיל למשפחת אביו כדאיתא בנדה דמ"ד ע"ש ואחה"ר הדברים קשים דכיון שמת יעקב לבסוף שוב אין לוי יורש בקבר להנחיל לאחיו מן האב לא בכורה ולא פשיטות והך דנדה לא מתוקמא אלא במת הזקן והאם בחיי הבן וכדכתיבנא וא"כ כיון שאינו יכול להנחיל רק במה שיירש והוא בחיים תו לא משכחת בכורה ביורשי' שאינם בנים והדרא קו' הטור לדוכתה. ומ"מ לענין דינא ודאי לא שבקינן פשט דברי מרן ותשו' הראשונים הברורים דכשמת בחיי הזקן אינו יורש להנחיל וניזיל אחר דברי הפוס' אשר לא הבננו יסוד לדבריהם וכן ראיתי בס' הלכה למשה הנד"מ למהרמ"א אחד מרבני צפרו ז"ל שעמדו הוא ובית דינו בסי' כ"ה על הג"א ועמהם הרב מהר"ש אן' צור ז"ל והניחום בצ"ע ועכ"ז להלכה ולמעשה דאין להסתכל על דבריהם ואין לנו אלא פשט הש"ס והש"ע דכל שמת קודם הזקן הגם שקדמה לו אמו אינו יורש בקבר להנחיל לאחין מן האב ותחזור הירושה למשפחת האם ולא תסוב נחלה זהו הנלע"ד להשיבך ידידי וה' יאיר עינינו בתורתו. לעבודתו וליראתו אמן: תם ונשלם חלק חו"מ