יהודה יעלה אורח חיים קמא

שוה ק' ק' ק' רומו ק' ארכו ורחבו ק"ק קדשי"ם וא"צ לדוחק מהרש"א: והנה ז"ל הון עשיר לעיל בפ"ד משנה וי"ו כותל ההיכל שש אף על גב דבקדשי קדשים קיימינן קרי ליה כותל היכל על כי אין בית קה"ק נחשב לחדר בפ"ע אלא חלק המעולה שבהיכל הנקרא קדש כדכתיב והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים עכ"ל ודפח"ח. א"כ גם כאן נפרש איפכא בבית קה"ק ר"ל בהיכל שהוא בית שחלק ממנו המעולה שבו הוא קה"ק א"כ מתורץ עוד בשני אופנים האי סיומא דמתני' בית קה"ק שדקדקנו עלי' וברוך שבחר במשנת חכמים: והנה הרע"ב בס"פ דלעיל צוח אמתני' דהיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ודומה לארי וכו' דלא אתפריש לו האיך שהרי מאה על מאה הי' בשוה והתויו"ט בספרו צורת הבית סוף סי' נו"ן כתב ליישב ולתצדיק שני המאמרים וז"ל ונאמר שאפשר שהי' ק' על ק' ביסוד הבנין והא מטין הבנין שעל היסוד למערב והנה הוא ק' על ביסוד שלו ויש לנו ראיה מן המקרא (מ"א ח') שש אמות אצילה כפי' רש"י שחושב' המקרא היסוד במנין הק' אמה אעפ"י שלמעלה נגרע הבנין וכו' עש"ה ועדיין צריכין אנו למודעי טעמא מאי להגדיל היסוד כ"כ יותר מעל הבנין ונ"ל לפמ"ש מהרש"א כאן בח"א בטעם שהי' היכל צר מאחוריו וכו' וז"ל וענינו כמ"ש שתחלת ממשלת שלמה שבנה המקדש הוא הי' במעלה עליונה כממשלת הלבנה במלואה ט"ו דורות מאברהם ועד שלמה ומכאן ואילך נפחת מלכותו כלבנה זו עד ט"ו דורות בימי צדקיהו (שעורו את עיניו שחסרה הלבנה לגמרי ועי' במדרש רבה פ' משפטים מזה) וע"ז הרמז שהי' רחב מלפניו בתחילת בנינו בימי שלמה והי' נפחת והולך עד שהי' מאחוריו צר ונשאר ממנו מעט בסופו בכותל מערבי ומייתי מתני' שנאמר הוי אריאל אריאל בלשון כפול שקרי הוי על חורבן ב' מקדשים ע"י מזל ארי' וכו' עש"ה ודפח"ח: וא"כ לפי טעם זה ע"ש שסופן ליחרב נעשו באופן וצורה זו ממילא נשמע דבנין העתיד בית השלישי שלא יחרב לעולם לא יהיה ההיכל צר מאחוריו אלא בשוה ממש ארכו כרחבו ק' על ק' ולכן נעשה כך מיד היסוד הוא האוטם ששה על רוחב ק' אמה אם לרמוז על קדושה לשעתה שיתנו לב שסופו ליחרב ואם לרמוז על קדושה שלעתיד לבא שיהי' לבם בטוח שגדול יהיה הבית האחרון זה השלישי יותר מן הראשון ושני ואיכא למ"ד ריש ב"ב דף ג' גדול יהיה וכו' בבנין ע"ש פירש"י דפי' אגובה וכן התוי"ט בצורת הבית סי' נ"א שהשיג בזה על רש"י גם הוא פי' גדול בבנין אגבהו ולענ"ד לפמ"ש יפורש הפסוק בבית האחרון על הבית השלישי העתיד וכמ"ש התוי"ט במסכת דמאי פ"ז משנה ג' גדול יהיה בבנין ברוחב כנ"ל. וכן לפמ"ש בס' עין יעקב הטעם שהיה דומה לארי עד"ה אריה שאג מי לא יירא ה"נ כדי שיזהרו במורא מקדש עש"ה א"כ לעתיד ומלאה הארץ דעה את ד' וכו' א"צ לאזהרה והזכרה זו יהיה הבנין מרובע ק' על ק' כמו היסוד ואין זה דבר תמוה שהרי גם גבול הר הבית ומקדש ה' יתרחב לעתיד כמ"ש רש"י יחזקאל סוף קפיטל מ"ב בשם הקלירי דוד ינטה קו שלשת אלפי אמות קצובה וכו' ומעיקרא היה ה' מאות אמה על ה' מאות ולעתיד יהיה המדה בקנה כפול ששה ממנו ועיין בצורת הבית דף א' ע"ב בפתיחה שלו: וזה י"ל כוונת דהע"ה סי' קי"ח בתהלים מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה ר"ל לפי שראה שעתיד הבית לבנות בצורה זו צר מאחוריו וכו' ע"ש סופו שהוא עתיד ליחרב לז"א מן המיצר קראתי יה בשני בתי מקדשות שנבנו צ"ר לאחוריו קראתי י"ה מקדם אבל בקשתי ענני במר"חב יה בבית השלישי העתיד שיבנה ב"ב שגם במערב מקום שכינה יהיה "רחב מאחוריו כמו מלפניו כנ"ל: וטעם שיתרחב גבול הר הבית נ"ל עפ"י הברייתא במגילה כ"ט רא"א עתידין בתי כנסיות ובתי בהמ"ד שבבבל שיקבעו בא"י וכו' ומינה נ"ל בתי כנסיות ובהמ"ד שבא"י שהן סמוכים לירושלים עתידין שיקבעו בירושלים בהר הבית וממילא יתרחב גבולו כנ"ל ואפשר שיצטרך להתרחב גבול הר הבית משום שהבטיח ונלוו עמים רבים ונהרו אליו כל הגוים לזה צריך הרחבת מקום וזה נ"ל המשך הפסוק בישעיה ב' נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים ר"ל שיתרחב גבולו מאר ונשא מגבעות משום ונהרו אליו כל הגוים כנ"ל. ועכ"פ העלנו טעם מספיק שלעתיד יהיה רבוע הבית בשטח שוה מכל צד ק' על ק' על רום ק' נגד שלש קדושות ולעומתם כהנים ברוך יאמרו כנ"ל: ועיין בתיקונים תיקון ח' ותיקון י"ב דגדול יהיה כבוד הבית האחרון וכו' על השלישי שלעתיד בב"א קאי: עוד נ"ל טעם ג"פ ברוך שסיים המסכתא כדי לנעוץ סופה בתחילתה שפתח בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבהמ"ק בבית אביטינו"ם ובבית ה"ניצוץ ובבית המוקד הנה ר"ת שלשה מקומות אלו היא אמ"ן בר"ת אל "מלך נאמן כמ"ש בפ' חלק וילפי' להו ריש מס' תמיד מקרא והחונים לפני המשכן וכו' משה אהרן ובניו שומרים וכו' ובעינן דוקא כשירים ולא פסולים גם לשמירה ולכן כיון שלא נמצא בהם פסול אמרו ג"פ ברוך המקום ברוך הוא וכו' ברוך שבחר באהרן ובניו דייקא לעמוד ולשרת לפניו דייקא לעמוד לשמור בשלשה מקומות הנ"ל בחר באהרן ובניו הכהנים כשירים דוקא לכן ג"פ ברוך וכו' כנ"ל. והנה סדר הששה סדרים סמכו על המקרא והיה אמונת עתך וכו' חכמה זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות ונ"ל טעם לסדר זה עפ"י המסורה ובדעת ב' בחכמה ובתבונה ובדעת ובדעת חדרים ימלאון: ופי' בס' שומר אמונים פ' ויקהל וז"ל רמז למאי דאיתא באגדה משה אמר לבצלאל שיעשה כלים ואח"כ מקדש וא"ל כלים שאעשה היכן אכניסם אלא תחילה אעשה משכן ואח"כ כלים א"ל משה בצלאל היית וכו' וזהו בחכמה וכו' ובדעת היינו שהי' בו בבצלאל דעת קונו במה שעשה למשכן תחילה קודם כלים משום ובדעת חדרים ימלאון שעשה משכן תחילה ואח"כ מלאן בכלים עכ"ל: ועוד כתב שם וז"ל חכ"ם ל"ב עולה ק' רמז וכו' וכל החכמות נכללין במספר מאה סוד וימצא מאה שערים והן נו"ן שערי בינה ל"ב נתיבות חכמה ה' חומשי תורה ו' סדרי משנה ז' מיני חכמות שהן יחד מאה עיין בעיר גבורים ס"פ תולדות לכן אמרו חז"ל לעתיד יהי' כל א' מישראל גבוה מאה אמה היינו סוד מאה מיני חכמות הנ"ל וכו' עכ"ל ודפח"ח: ועפי"ז נ"ל נמי דה"ט דגובה ההיכל רום מאה אמה וכן ארכו ורחבו ק' על ק' רמז על מספר החכמות כולם ששם עיקר ההשגה בלשכת הגזית כי מציון תצא תורה וכו' והנה סדר טהרות מתחיל במס' כלים והיינו על הסדר שעשה בצלאל והיה בו דעת קונו תחילה מקדש ואח"כ כלים ה"נ תחילה חכמה זה סדר קדשים שכולל בסופו מספר אורך ורוחב ורום המקדש והיכל ק' על ק' על ק' מספר החכמות ואח"כ ודעת זה טהרות שראשו כלים כי בדעת חדרים ימלאון מקדש ואחר כך כלים: והנה ר"ת וס"ת מסכת תמיד ומסכת מידות "בשלשה וכו' חי "העולמים. בשלשה וכו' קדשי ה"קדשים גם שניהם מתחילים באות ב' ומסיימים באות מ"ם בשוה "אד' ב"ם סיני בק"דש סימן כנ"ל ודו"ק: אמנם הרמב"ם בהקדמתו לס' זרעים והרשב"ץ בחי' למס' קינים כתבו דסידור' הוא שחתם סדר קדשים במס' קינים אחר מס' מידות ולא כהרא"ש וראב"ד בפירושם שסידרום איפכא נ"ל לדידהו ניחא בפשוט סיום מסכת קינים במשנה ר"ש בן עקשיא אמר זקני ע"ה וכו' אבל זקני ת"ח כ"ז שמזקינים דעתם מתיישבת עליהן שנאמר בישישים חכמה וכו' לפי שסדר הסדרים קדשים ואח"כ טהרות סמכו על הקרא חכ"מה וד"עת. ואז"ל זקן זה שקנה חכמה א"כ כדי לנעוץ סוף קדשים בתחיל' טהרות סיים רבי במשנה זו ודייק בלישנא "זקני ת"ח דייקא "זקן זה שקנה חכ"מה שלמד סדר קדש"ים כ"ז שמזקינים "דעתן מתיישבת עליהן עוסקים בסדר טהרו"ת שנקרא דע"ת כנ"ל: וראה פלא הרמז בפסוק הששה סיירים "אמונת "עתיך "חיסן "ישועות חכ"מה וד"פת אותיות ששה תיבות אלו הן במספר כ"ז כמספר אותיות אל"ף בי"ת וכו' וכן אמינ"ת מתחיל באל"ף ודע"ת סופו ת"ו להורות נתן כי תורה שבע"פ עם תורה שבכתב קשורים יחד מרועה א' ניתנו ורמב"ם נתן סי' לששה הסדרים בר"ת "ז"מ"ן "נ"ק"ט ידוע כי הדעת הוא משך הוי"ו שבהם בן ד' וסוף משך הוי"ו סדרים הוא "זמן "נקט אות ט' "טהרות ספיר' תשיעי ממעלה למטה הוא ט' טו"ב שמו וזהו ל"ב טהו"ר בר"א לי ואי' בס' שערי ציון בר"א אותיות אב"ר ול"ב ראש התורה וסופה "בראשית ישר"אל טהו"ר סוף משך וי"ו סוף תורה שבע"פ כנ"ל המ"י גם י"ל עפ"י מחז"ל אין עני אלא בדעת ואז"ל במס' נדרים דעת חסרת מה קנית דעת קנית מה חסרת ולהיות בדלות מביאין עולת העוף היינו קינין לכן סמכו ענין לו מס' קינים שמביא העני בדעת ואח"כ סדר טהרות שנקרא ד"עת כו' ואקצר כעת. נאם ידי"נ ואוה"נ בלונ"ח הק' יהודא אסאד תם ונשלם חלק ראשון