יפה קול על שיר השירים רבה ח:ו:ג

שהגשמים הללו סימן טרחות כו'. להבין היטב דברי רז"ל וחידותם הננו להעתיק דברי הראב"ע על הכתוב נדעה נרדפה לדעת את ה' כי זה סוד כל החכמות ובעבור זה לבדו נברא האדם. רק לא יוכל לדעת את ה' עד שילמוד חכמות הרבה שהם כמו סולם לעלות אל זאת המעלה העליונה. וטעם כשחר שבתחלה ידע המשכיל את ה' יתברך במעשיו כמו השחר בצאתו. ורגע אחר רגע יגדל האור עד שיראה האמת ויבוא כגשם. הטעם שה' יעזרנו ויורנו האמת ע"כ ולפ"ז גשם מורה על שפע השכלה ועזר ה' בה להפלגה. ולפי שהפלגה בזה מזקת לרוב העולם שע"י זה מתבטל מישובו של עולם בהיותו רודף אחר החכמה בכל כחו תמיד עד שיגרע חקו מכל הצרכים הגופניים. וכ"ש אם אין בו הכנה להעמיק עיונו במושכלות תמיד וכאומר אל תתחכם יותר למה תשומם. ועכ"א שהגשמים הם משל וסימן לטרחות כי יוצאי דרכים ומפרשי ימים מצירין בהם. כלומר שהעוסקים בדרך המסחר ומעשה התבל יתבטלו מזה על ידי עסקים במושכלות ולא יחושו לאשה ובנים וכמ"ש בבראשית רבה פרשה ט' כעין זה. וכן טחי גגות מצירין בהם וזה משל להפסד דעת האדם וחייו אשר הנכנס במושכלות ואיננו מוכן ומוכשר להם יצא מדעתו או ימות וכענין אותן שנכנסו לפרדס זה הציץ ונפגע וזה הציץ ומת וכדלעיל על פסוק הביאני המלך. וזה כטח גגו שרוב הגשמים מפסידים אותו. וכן דורכי גתות וזה משל אל שמחת החיים הבאה מצרכי הגוף ופרנסה ברוחה [כי גם היין בגתות משמח לבב אנוש] מצירין בהם כי שפע המושכלות יעתיקם מבקשת הצטרכותם ויבואו לידי עוני וחוסר כל. וכן עומסי גרונות וזה משל על אסיפת הקנינים הנצרכים לחיי האדם וכמאמרם ז"ל יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ. ומבקשי המושכלות ינזרו מזה ולא יתנו אל לבם לעסוק בישובו של עולם. ומי שבורו מלא מים וזה מי שהוא שמן ודשן בתענוגי הגופניים אם יבוא לתפוס בקצה העיון לא יסבלהו טובו ויתקלקל ענינו אם לא ירגיל עצמו מעט מעט לזה (ועיין במורה חלק א' פרק ל"ד) ולכן תקנו אהיה כטל לישראל שתהיה ההשכלה באופן בלתי מזיק כטל: