יפה קול על שיר השירים רבה ח:ו:א

מה שתשבת בלבך. והיינו כחותם על לבך וזה ההסכמה שהסכמת בלכך שהחותם הוא תאר הקיום כחתום שטרות:

קרא הקב"ה למה"מ. עמ"ש בש"ר פמ"א. ומ"ש זה מה"מ שקרוי חשך בתנחומא פ' וישב איתא וחשך על פני תהום זה מלאך המות המחשיך פני הבריות:

אל תקרי חרות אלא חירות. בעל נחלת אבות כתב שדרשו כן מדהל"ל חקוק וכתיב חרות. ויתכן כיון דהכתב היה מפולש מעבר אל עבר וכדאיתא בפ"ק דמגילה מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין לא היל"ל אלא חרות בלוחות או בתוך הלוחות: