יפה קול על שיר השירים רבה ח:י:ב

מדדין פתקין. פי' שהיו מטילין גורלות למי מהמלאכים יפול הגורל ללכת אחרי ישראל לשמשם כי זה תשוקתם:

עשאן מרוצין. פי' אע"פ שלפני זה קטרגו על נתינת התורה כדלקמן אבל לבסוף נתרצו והודו בדבר כדאיתא בפרק ר' עקיבא. ודריש ידודון מלשון ידידות. ומ"ש המד"א למה זה אתה רץ אינו ענין לזה ויראה דגרסינן ד"א המד"א וכו' ודריש ידודון שהיו מדדין ורצין לעשות שליחותם כענין למה זה אתה רץ שרץ לעשות שליחות.:

לית שוקא נפיק מגביכון. שוקא הוא כמו נקיט ליה שוקא בפ' לא יחפור אשר פירושו משא ומתן. ואמר כי המשא ומתן של תורה ועסקיה אין מתקיימין בעליונים וכמו שמביא לדמיון מדיני זב ומת:

היו מלאכי השרת מדדין להן לישראל כשחזרו לאחוריהם וכדלעיל והיו מדדין להקב"ה מלשון תרעומות וצער ומענין אדדה כל שנותי ומדכתיב ידודון ידודון דריש תרתי:

כ"מ שהשרה הקב"ה תורתו. וזה במשכן וביהמ"ק שהיה הארון שהתורה בתוכו. ומביא את הכתוב הודו על התורה משום דכתיב שם לבני ישראל עם קרובו ואיתא במדרש אמר להם הקב"ה לישראל. בני אם יהיו ד"ת קרובים לכם שנאמר כי קרוב אליך הדבר מאד אף אני קורא אתכם קרוב שנאמר לבני ישראל עם קרובו: