יפה קול על שיר השירים רבה ו:א:א

ממצרים לים לסיני. פי' דשונאי ישראל לועגין עלינו ואומרים אנה הלך דודך שהניחך. שמא הלך למצרים ולים שנית לעשות נפלאות. או שמא אזל לסיני לתת תורה בקולות וברקים. בואו נא עמנו ונבקשנו עמך. כן יאמרו שונאינו בלעג ובוז. וישראל משיב להם הנה כבר נדבקתי בו האוכל עוד לנטשו ולסור ממנו. וגם הוא כיון שכבר בחר בי ודבק בי היטשני עוד או היעזבני חלילה. וגם אם הלך עוד שוב ישוב אלי: