יפה קול על שיר השירים רבה ד:ד:א

ועזרא. זה בוודאי ט"ס כי עזרא היה כמה דורות אחר דוד. ואולי יש לגרוס ועירא שהיה רבו של דוד:

אסף והימן וידותון אחד. פי' משלשה אלה אין למנות רק אחד כי אסף הוא מבני קרח והימן היינו משה כדאיתא בויק"ר פ"ט ובמ"ר פי"ט ושם משה כבר נמנה לפני זה וז"ש ע"ד רב אין אסף בכלל בני קרח ולכן מנה אותם בין השלשה מלבד שלשה בני קרח. וע"ד ר"י שניהם אחד הוא:

לא נאמר על שמותם כו'. פי' ספר תהלים בכלל נקרא ספר דוד אע"ג דעשרה משוררים התאחדו בו:

אלא בזכות אותו שבא לאלף דור. כי הקב"ה צוה לתת התורה לאלף דור. ותתקע"ד דורות נמחה בדור המבול כדאיתא בב"ר פ' כ"ח ובשוח"ט. ואחר כ"ו דורות לתשלום האלף בא משה:

כגון משה בשעתו. שכבש את יצרו ופירש מן האשה ודוד כבש את יצרו ולא הרג את שאול אויבו. ועזרא כאשר הכין את לבבו לדריש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט. הלא הזיר עצמו מכל תענוגי עולם וכבש את יצרו:

עדר שעמדו על הר סיני כו'. ופי' הכתוב שערך כעדר העזים זה ישראל שהתאספו יחד להר סיני כעדר העזים ההולכים אחר הרועה ואין תועה מאחריו:

מצמצמין עצמן. פי' מלשון קישוט וצניעות כמ"ש למעלה על והצנועים והמצומתים:

ר"י מייתי לה מן הכא כתיב והגוים חרוב יחרבו כו'. זה שייך אחר דברי ריב"ל עשיתי אותו גל ועד וכו'. שזה הוא גל וחורבן להממאנים לקבל את התורה ור"י מייתי לזה מכתוב זה:

מרוחצין מן העונות. פי' מעונות של שבע מצות שהיו להם קודם מ"ת. כי נסלח עונם מלפנים:

שכולם מתאימות אר"י כו'. לפי נוסחתנו נראה דדורש מתאימות מלשון תאומים כי כל אחד נתעטר בשתי עטרות אבל בילקוט גריס גם הכי שכולם מתאימות שהיו מותאמים בין שכינה למלאכים וכמו לעיל גבי ים סוף ומייתי ראיה לזה מדר"י ור"א שירדו מלאכים עם השכינה לעטרם וע"י כן נמצאו ישראל ממוצעים בין השכינה והמלאכים:

שלא היה ניזוק אחד מהם. ממראה השכינה והמלאכים. כי ה' נתן בהם כח להסתכל במראה זה: