יפה קול על שיר השירים רבה ד:טז:א

שלמים הקריבו ב"נ. הנה כל אחד יליף מקראי וצריך טעם לדעת האומר עולות הקריבו ב"נ [כי למ"ד שלמים ולא עולות י"ל משום דשלמים קדשים קלים לכן דוקא שלמים הקריבו ולא עולות דהם קדשי קדשים] וי"ל הטעם כי שלמים קצתם נקרב לה' וקצתם נאכל לבעלים וזה רק חידוש שחדשה התורה לישראל אבל קרבנות ב"נ היו צריכים שיהיו כולם כליל:

מבכורות צאנו ומחלביהן. בב"ר גריס עוד דבר שחלבו קרב לגבי מזבח והיינו שלמים כדכתיב אבל עולות כלן כליל ומחלביהן ל"ל דהא בכלל מאתים מנה. ומה דאמרינן שלא הותר בשר לאדם הראשון זהו רק שלא ימית שום ב"ח אבל כיון דהשחיטה היא לצורך מצוה לצורך קרבן. הותר לו הבשר שלא נקרב לאכילה וכמו מתה מאליה מעולם לא נאסרה לאדם:

מן שמיניהן. שהקריב היותר שמנות והיינו מחלביהן שהשמנות חלבן מרובה. או פי' מלשון חלב יצהר שפי' המיטב והנבחר:

וישלח את נערי בני ישראל. וזה היה קודם מ"ת כדפירש"י ז"ל שם. וכ"ה במכילתא דבחודש השלישי:

שלמים בגופן בלא הפשט ונתוח. כלומר לעולם עולות הקריבו ומה דקרי להון שלמים משום שנקרבו שלמים בלא הפשט וניתוח. ואע"ג דעולה טעונה הפשט וניתוח אך זה רק בסיני נתחדש ולא לב"נ. וע"ע בזה בביאורנו לשמ"ר פי"ט:

עורי צפון זה העולה. רש"י ז"ל כתב שהפסוק הזה נאמר בהקמת המשכן כדאיתא בס"ע וה"נ אמר במ"ר פי"ג באחד לחדש הוקם המשכן על אותו היום הוא אומר עורי צפון ע"ש באריכות:

שנשחטת בצפון בעזרה. כדכתיב צפונה לפני ה'. ואע"ג דאין צפון לב"נ כמו דאין צפון בבמה כדאיתא בת"כ מ"מ קרי לעולה צפון שכן דינה בעזרה:

שנשחטין בדרום. פי' אף בדרום כי שחיטת השלמים הוא בכל מקום בעזרה:

היא העולה שהקריבו ב"נ. כי היא משמע הידועה מכבר. דאל"כ היא ל"ל. ולר"א ל"ק היא למ"ל דממעטינן מזה רובע ונרבע כדאיתא בת"כ:

ויבואו ויחנו בדרום. הנה א"י הוא באמצע העולם ונקרא דרום רק לגבי הגליות. ואע"ג דהקב"ה יקבץ נפוצות יהודה מארבע כנפות הארץ מ"מ עיקר הגליות בצפון:

ויבא ויבנה בהמ"ק. מזה נראה כי מתחלה יהיה קבוץ גליות ואח"ז יבוא מלך המשיח והכי משמע בפ"ב דמגילה שתקנו תקע בשופר מתחלה על קבוץ גליות ואחר זה שאר הברכות עד בונה ירושלים ע"ש. ושים עינך היטב פה על סדור הישועה אשר עליה אנחנו מצפיה:

המד"א העירותי מצפון. וכתיב התם ראשון לציון הנה הנם וע"ע בש"ר פ"א:

אין רוח צפונית מנשבת. והא דאמר בפרק לא יחפור ד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונית עם כלם היינו מעט מזער כדי למתקם והכא בעיקר נשיבתה קמיירי:

ארגסטיס. הוא דבר זר היפך הכלל:

למדתך תורה ד"א כו'. ואע"ג דהאי קרא בישראל והקב"ה מיירי מ"מ מדנקט במשל חתן וכלה למדתך תורה ד"א: