יפה קול על שיר השירים רבה ב:א:ב

שנאמר אתן במדבר ארז וגו' נתנם לי הקב"ה כו'. ולפי' זה בא אתן העתיד במקום עבר:

ואני מרטיב ואומר לפניו שירה כצ"ל ומעשים טובים ל"ג. וכן ליתא בשוח"ט. ופירוש של ואני מרטיב הוא שתפריח ותצמיח האילנות הטובים כחבצלת הצומחת. וכן גבי דרשת משום רבנן דקאי על הארץ ל"ג מעשים טובים. אך שתצמיח ותוציא את הקבורים בה ע"ד ויציצו מעיר כעשב הארץ:

שנאמר יחיו מתיך וגו'. הכתוב הזה צ"ל אחר אחזירם לו שנאמר יחיו מתיך וכן הוא בילקוט. כי על מה שכל מתי עולם חבויין בי לא צריך קרא לראיה דהכל רואים זאת ויודעים:

מכנף הארץ זמירות שמענו. וזה מדבר בתה"מ וכמ"ש שם כי ארובות ממרום נפתחו וזה להשיב אם הנשמות הגנוזות במרומים לגופיהן. וכן רוע התרועעה הארץ פור התפוררה הארץ וגו' ואספו אספה אסיר על בור וגו' ומרב ימים יפקדו. יתפרש ג"כ כי אסירי הקבר והבור וזה המתים אשר סגרו שם יפקדו ויצאו ממסגרם. ואז חול תחול הארץ כיולדה היולדת את בנה: