יפה קול על שיר השירים רבה א:ז:א

כל הדברים יכולין להעשות. פי' לעשות המופתים והאותות בפרעה ונגד כל ישראל אשר הם נסים לפרקים זה יוכל להעשות. אבל לפרנס עם רב כזה במדבר במשך זמן רב זה דורש נס תמידי בלי הפסק לא האמין משה בנפשו אם יוכל למשול עליהם ולנהלם באופן כזה:

אומה שאהבה נפשי כי ראה בסבלותם ובכה כדאיתא בש"ר פ"א. ונתתי נפשי עליה בהריגת המצרי כדי להציל העשוק מידו:

המד"א ועל שפם יעטה. צ"ל ולא תעטה על שפם מקרא הוא ביחזקאל וממנו ילפינן עטיפת הראש באבל:

ובקעוה ועטה את בגדו. ויוצא ואין מעכב בידו ואינו מפחד מהם להמנע מעטיפת בגדו כן נ"נ יעטה כל שאר מצרים ויבוא בשלום ואין מכלים ומעכב בידו:

מה אני משיבן. דאע"ג דהוא לא גרם רעתם כסיפא ליה מלתא שנאבדו בהיותם במשמרתו: