יפה קול על שיר השירים רבה א:ד:ד

מסכינני. לשון סכנה ופי' מתוך שהביאני במקום סכנה ובהיותי בצרה אחריך נרוצה לבקש ישועה. ולעיל דריש מלשון ריש ועוני וכמו"ש שם:

צריך יהודאה לחרובא כו'. עיקר מאמר זה הוא בויק"ר פי"ג ופל"ג על פסוק חרב תאכלו דדריש חרובין תאכלו כדי שתשובו לה' כי בצר לויקרא את ה' ופה מובא להשוות למאמר ר"ע יאה היא מסכנותא:

כערקא סומקא כו'. כרצועה אדומה בצואר סוס הלבן. אשר שתי תועליות יוצאות ממנה. הא' כי תשמור את הסוס שלא יברח ולא ימרוד באדונו. והב' כי תתן לו הוד והדר. כן הצרות לישראל תשמרם שלא יבעטו בה'. וגם כאשר יפדם ה' מכל צרותם תוסיף להם תפארת וגדולה כי על ידם תודע השגחת ה' בארץ. וגם תפארת הוא להם כי המה ישאו ויסבלו את צרותם ובכל זאת דבקים הם בד' אלהים חיים:

ממשכין גדול כו'. זה ע"ד דאמרינן לקמן על פסוק כפלח הרמון בחרבונה העמידה לי צדיקים ובישובה העמידה רשעים. וז"ש הכתוב משכני כאשר תמשכנני ותחריב את ביתך אז אחריך נרוצה. ומפרש חבל חבלנו לך מהוראת לא יחבול ריחים וגו':

הסיע מחטאו של ים. ומפרש משכני על משה כי כאשר הסיעם משה מהים לבוא אל הר סיני לקבל את התורה. ומנה להם את המסעות אשר להם ללכת עד בואם אל המקום הזה. אמרו לו אין אנחנו שמים לב על המסעות האלה כי אחריך נרוצה ונכונים אנחנו ללכת אחריך באיזה מקום שתוליכנו:

אם למקרא למקרא. ומפרש משכני בעניני התורה כי ימשכני אם למקרא אם למשנה כו' נכון אנכי לרוץ אחריך ולא אשים לבי אל הטורח והעמל: